בתשובה לשוקי שמאל, 16/05/08 20:15
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני שואלת את עצמי, מדוע וממתי1 נכנסו בכלל הטוקבקים לאתרי חדשות, ומי חשב שזה טוב? מדוע זה קרה בעיקר בישראל, בעוד שעיתונים מכובדים בארה"ב ואנגליה לא חולמים בכלל לאפשר לקוראיהם לטנף להם את העמודים? 1 טוב, אני יודעת ממתי - מסוף שנות התשעים, בהשפעת אתרים כמו וואלה שעירבו פורומים ותכנים "רשמיים" כמו חדשות ואקטואליה. רוח הדברים בקרב מובילי הדעה ויוצרי האינטרנט דאז היתה מאוד מוטת פורומים וצ'אטים. נכון שהאינטראקטיביות היא חלק חשוב בתוכן האינטרנטי, אבל היא יכולה הרי לבוא לידי ביטוי בהמון דרכים אחרות חוץ מהאפשרות להשאיר טוקבק: - לדרג אייטמים מעניינים, למרות שגם על זה יש לי השגות. - לפתוח מדור נפרד של "מכתבים מקוונים למערכת", שם יפרסמו רק תגובות מושכלות ומעמיקות. - יש עוד משהו אבל צריכה לזוז. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הנה כבר חזרתי. ישנה תחושה שאם לא צולבים את העיתונאים ומושאי הכתבות בטוקבקים, זה מוציא את עוקצו של האינטרנט כמדיום. מצד אחד זה נכון - טוקבק שנון וענייני לכתבה יח"צנית או הזויה הוא כמו סיכה בבלון נפוח. מצד שני, כל תגובה ראויה כזו נושאת חטוטרת של 50 תגובות שטחיות או מטומטמות על גבה. ברור לי שרציתי לכתוב משהו חכם יותר אבל שכחתי (וככה זה באינטרנט, גם כשאין משהו חכם לומר ממשיכים לברבר). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובנוסף על כל זה, אם יפרסמו רק תגובות מושכלות ומעמיקות (אמרת רק הרגע בתגובה הקודמת, וברגע הראשון זה נראה לי משכנע), עד מהרה יבואו טענות (רק טענות? - תנועות מחאה עם מצעדים והפגנות רעב!) על זה שמסווגים את האנשים לסוג א' וסוג ב' וסוג ז', על מבחני בוזגלו בתקשורת המקוונת ועל "מה, אם אני לא הלכתי לאוניברסיטה אז אסור לי לדבר?", ועל גזענות ומה לא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה? כי אנשים התרגלו שהאתר הוא "שלהם" (הרגל רע שנוצר לדעתי באותם ימים של סוף שנות התשעים)? מי שרוצה לדבר ללא הפרעה, שיפתח אתר אישי, בלוג או יכתוב בפורומים. אבל אפילו האמירה הזו נחשבת כ"גירוש" באינטרנט - שוב לדעתי בגלל דפוסים היסטוריים רווחים, שנוצרו בנסיבות מסוימות מאוד. ודאי יש גם אנשים שמתמרמרים כי עיתון נייר לא הדפיס מכתב נייר ששלחו למערכת, אבל לא נראה לי שהם נאחזים בטיעונים האלה. ומספרם של הכותבים למערכת פחות לאין שיעור ממספר הטוקבקיסטים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אותי את מתאמצת לשכנע? את יודעת כמה שזה עוזר, לשכנע את המשוכנעים... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומי יקבע מהי תגובה מושכלת ומעמיקה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי יקבע ולפי מה הוא יקבע, זוהי באמת בעיה רצינית שתתעורר בכל מקום שבו יחליטו על סינון תגובות לפי קריטריוני עומק ומושכלות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי שקובע היום אילו מכתבים למערכת אכן מתפרסמים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדוע וממתי נכנסו בכלל הטוקבקים לאתרי חדשות? השערתי היא כאמור שהדבר קשור למספר הכניסות לאתר. מחירי הפרסום באינטרנט קשורים באופן עקיף לכל הפחות (בגוגל למשל הקשר ישיר) למספר הכניסות לאתר. אם את בעלת אתר חדשות (או אתר בכלל), חשבי מה קורה למספר הכניסות כאשר את פותחת טוקבקיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל זו תופעה ישראלית בעיקר, והסיבות שציינת אינן בלעדיות לישראל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רוב הטוקבקים נכתבים בשעות העבודה, וזה לא משהו שמקובל בהרבה מדינות... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי אמר (שזה לא מקובל בהרבה מדינות)? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראיתי לא פעם ולא פעמיים ידיעות על ניסיונות למגר או להקטין גלישת אינטרנט של עובדים במסגרת העבודה, במדינות מערביות שונות. כך שגלישה בזמן העבודה לצרכים אישיים ממש אינה תחביב ישראלי בלעדי (אחרת יו-טיוב ו-Fwd:Fwd:Fwd לא היו באים לעולם). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על סלאשדוט שמעת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תיקון: "כמו וואלה וכמו האייל הקורא." | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הלצה נאה (עם כל הכבוד לחלוציותו ואיכותו של האייל). אני מדברת על האתרים המסחריים, ועל מי שעמדו בראשם וקבעו את תכניהם והתנהלותם, ומתוך כך את פני האינטרנט המסחרי בישראל. הא לך קישור ממצה1 מפי יודע דבר, על הימים שבהם לא ידעו מה זה "בלוג" והשאלה הנשאלת בשיחות סלון היתה "מה עמוד הבית שלך"2: 1 גילוי נאות: אני מרואיינת שם ברבע משפט. 2 כן, פעם חשבו שיעשו כסף מאנשים שלא יודעים לשנות את ברירת המחדל של עמוד הבית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא התבדחתי. האייל הקורא, בדיוק כמו וואיינט, הוא אתר שמפורסמות בו גם חדשות, ושנותן במה לתגובות הקוראים (או בשפתך: נותן להם לטנף את האתר עם דיעותיהם). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני אמרתי "לטנף"? האייל הקורא שונה מאוד מווי-נט. המודל שלו הוא SlashDot שאתה ודאי מכיר. הוא לא מתיימר להיות הכי מעודכן אקטואלית - מטרתו היא ליצור דיונים מעמיקים ומושכלים (וכך יש להתייחס למאמרי האייל - כטריגרים לדיונים). התגובות באייל אינן טוקבקים ואינן סרח עודף. הן עצם העניין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 478624 - פסקרה ראשונה. על פי אותו הטיעון בדיוק, גם המודל של וואיינט איננו המודל של הניו-יורק טיימס, אלא משהו אחר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, אז כנראה שזה נכון :-P למה זה על פי אותו הטיעון בדיוק? זה כלל לא קשור לטיעון שלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא קשור לטיעון שלך, אבל דורפל מעלה טיעון חדש שאני מוצא בו שמץ של אמת. הפורמט של YNET איננו ממש עתונאות. גם אם נסיר מ-YNET את תגובות הגולשים, לא נשאר עם משהו שניתן לכנותו עתון. הכתבות שם (כולל ניסוח הכותרות, הלקוניות, הצבעוניות המזעזעת, צילומי האילוסטרציה ואופי העריכה הצהבהב) מאופיינות בפורמט שדורש סתירה <אהממ... סליחה> שדורש תגובות של האספסוף אליו האתר פונה ישירות. לא חסרות אפילו כתבות שמנוסחות באופן שכאילו פונה ישירות אל הקורא או אף דורשות את תגובות הגולשים במפורש בגוף הכתבות עצמן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ווי-נט התחיל בפירוש כאתר שעיקרו חדשות ואקטואליה, עם תכני תרבות וספורט מסביב, ועוצב בידי מעצב העל נוויל ברודי - במה שהיה פעם עיצוב נקי ושמרני, ברוח ה-Guardian ( http://www.guardian.co.uk/ ), ומאז הפך למעין באסטה צבעונית בשוק1. ווי-נט של 2008 אינו דומה בהרבה להצהרת הכוונות של מייסדיו ב-2000. נכון שעם הזמן שיקולי רייטינג ושיקולים אחרים הכתיבו גם את התופעות שתיארת, וגם נוספות: למשל, פרסום תוכן גולשים או תוכן אנונימי (למה לא, זה חינם..), פרסום טקסטים פרובוקטיביים בכוונה, העלאת פרויקטים שאינם כלל חדשות הארד-קור (כמו הקלטות שירים, ראיונות, "מאחורי הקלעים", צילומי רכילות וכולי). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1 - ??? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, רציתי לקשר לאיזה מאמר עתיק שדן באוריינטציה של ווי-נט בזמנו, אבל זה היה קצר מדי ואנקדוטלי מדי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכים. נראה לי שמדובר בתהליך התכנסות אל השעטנז הישראלי הרגיל. התכנסות אל המקשה של חדשות, מוות, פופוליטיקה, מלחמה, שעשועונים, פלאפל, צה"ל, ויכוחים צעקניים, פרסומות ובידור זול. הצעד הבא הוא טוקבקים טלויזיונים (טקסט רץ בתחתית המסך) במהדורת החדשות של ערוץ 10. אגב, גם האתר של הארץ זז לכיוון המרנין הזה (אבל יותר לאט). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה הגישה השלילית הזאת? "השעטנז הישראלי הרגיל". אתה לא יכול לפרגן קצת ולדבר על הפיוז'ן הייחודי הישראלי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמת היא שמעולם לא הצלחתי לראות את הדמיון בין האייל לסלאש-דוט, כיוון שזה האחרון נראה לי מאוד לא ידידותי לקורא. באיזה מובן זה אותו המודל? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 16 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא חושב שהוא לא ידידותי לקורא. הוא פשוט בפורמט אחר (זה שהוא נתן השראה לא סותר זאת). בסלאשדוט, מניחים מראש שאתה לא רוצה לקרוא את כל התגובות, ולכן לא מציגים את רובן בפניך. האתר בכלל לא בנוי לניהול דיונים ארוכים - אחרי שבועיים, אזא''מ, דיונים ננעלים לתגובות חדשות, ואחרי חצי שנה, אאז''נ, מוחקים אותן לגמרי. לעומת זאת, אתה יכול לסמן לעצמך אנשים שתגובותיהם מצאו חן בעיניך, וכך לתת לתגובות עתידיות שלהם עדיפות כשהמערכת בוחרת אילו תגובות להציג בפניך בדיון. מסיבה דומה יש גם את מנגנון דירוג הקהל של התגובות - אף אחד לא מצופה שם לקרוא את כולן, ורוצים לחשוף אותך בעיקר לאלו שכנראה הולכות לעניין אותך. תחת הנחות הפורמט השונות הללו, הוא ידידותי לגמרי למשתמש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא ידידותי לגמרי למשתמש מאוד מסוים ובעל דעות מאוד מסוימות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
Unix is user friendly - it's just picky about it's friends
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה כוונתך? "דעות מסוימות מאוד" זה רק הקהל, לא האתר עצמו. איך האתר עצמו והנהלתו לא ידידותיים למשתמש? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האתר עצמו זה גם התוכן שלו (וה-modding של התוכן) ולא רק הממשק. לכן האתר עצמו זה גם דעות הקונצנזוס של הקהל. הממשק של האתר (בתוספת של אופי הקהילה שלו) מונע דיונים באמת מעניינים (לא פעם, בלשון המעטה, קראתי שם עמדות רהוטות, מנומקות וכתובות היטב שתויגו כטרולים). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אהמ... או.קיי., כנראה פשוט לא השתלטתי עליו. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |