 |
הַמְּתוֹפֵף הָלַם בַּתֻּפִּים * הגיוני שהוא לא יהלום על משהו אחר לבד מתופים, אם כן יש כאן תאור מגובב ומיותר.
וְהַחוֹל רָעַד עַל הָעוֹר
הַמָּתוּחַ.
יָפְיָה תָּם וְנִשְלַם
וְרַעַד עַל צַוָּארִי
הַפָּתוּחַ. ) הפסיחה פה לא תורמת ולכן היא מיותרת
קְרוּם דָּק שֶל עוֹר הַתֹּף * תאור מיותר - עור התוף מספיק כדי להעביר את האובייקט
הִפְרִיד בֵּין דָּמִי לְדָמָהּ, * זה צריך להיות מובן אולי רק למנתחים - כי רופא אא"ג יודע וכל הדיוט יודע שעור התוף לא גובל מפריד דמים, ולא בין צווארים ואפילו צאוורונים
בֵּין צַוָּארִי לְצַוָּארָה,
כְּשֶהָיִינוּ עֲטוּפִים בְּמַיִם
מִבְּאֵר בְּתוֹך בְּאֵר
מִצִנוֹר בְּתוֹך צִנוֹר.
בשיר הזה אין תמה ברורה, הרבה מאד כשלים לוגיים וחוסר קוהרנטיות. חסרה התפתחות, יש דריכה במקום, המתופף מתופף וכלום לא קורה. קשה להגיע למשמעות שמתחת למלים היות והפסיחות המיותרות, והמאמץ (שנכשל) להמציא מטפורות מקוריות, מצליח לכסות על משמעות, אם בכלל קיימת.
נדמה שהכותב עסק בבחירת מלים ומטפורות עד ששכח לכתוב שיר.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות