 |
לי ניראה לגבי הגאון בוילנה שהוא היה אכן גאון בלמדנותו,אבל חסר כל הבנה מינימלית שהיא ביחסי אנוש. דהיינו לכאורה לפחות הוא היה חסר כל מה שאנו מכנים כיום ''אינטליגנציה רגשית''.
על פי כל התיאורים הוא הזניח למעשה את בני משפחתו והקדיש להם את הזמן המינימלי ביותר האפשרי מאחר שתמיד היו לו דברים חשובים יותר לעסוק בהם.
מן הסתם אם היה חי היום היו מאשימים אותו בהזנחת ילדיו,אבל מכיוון שחי בתקופה ובחברה אחרת שבה למדנות כזאת זכתה להערצה הכל כולל ילדיו התעלמו מכך אם כי פה ושם בין השיטין אתה מוצא בכתבי ילדיו ונכדיו שההתעלמות הזאת הפריעה להם קצת הרבה גם אם לא היו מודים בזה בפה מלא.
מצד שני העובדה היא שהוא יצר קבוצה של תלמידים מסורים שהיו מוכנים לבצע שינויים דרסטים בחייהם על מנת לישם את רעיונותיו ,אז אולי זה אומר שבכל זאת הייתה לו אינטליגנציה רגשית מסוג מסויים כדי למשוך אותם אליו בצורה כזאת .
למדן גאוני רגיל חסר כל כריזמה לעולם לא היה מצליח לעשות זאת.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש