בתשובה להאייל האלמוני, 10/05/08 22:30
 |
|
 |
||
|
||||
 |
האנגלים הם במקור עם גרמני מאיזור יוטלנד (בערך). הם פלשו לבריטניה הקלטית, שנשלטה בחלקה ע"י רומאים אבל נזנחה לפני כן ע"י האימפריה המתפוררת. למרות שיש מעט קברים אנגלו-סקסיים באנגליה, מבחינה תרבותית הקלטים פחות או יותר נמחקו, חוץ מבווילס ובקורנוול - מחוזות נידחים יחסית של האי. הסקסונים התארגנו לשבע ממלכות עצמאיות, שנלחמו בינן לבין עצמן לכל אורך התקופה. לאחר כמה מאות שנים, הויקינגים,שהתחילו להגיח מסקנדינביה לכל הכיוונים, פשטו על אדמות אנגליות, ותפסו מספר ממלכות סקסוניות. הם גם הצליחו להחליש ממלכות אחרות, כך שבסופו של דבר שאר הממלכות הסקסוניות נפלו תחת שלטון של ממלכה אחת: קודם של מרסיה, ואח"כ של אסקס. לאחר שהסקסונים המאוחדים הצליחו לדחוף את הויקינגים חזרה מהאי שלהם, באו הנורמנים, וחיסלו אותם סופית. הקלטים הברטונים מויילס המשיכו להציק למלכים האנגלים (הנורמנים גם כן) עד שאדוורד הראשון, שהיה צרפתי להפליא, בתור דוכס אנז'ו, כבש אותם, ודיכא אותם בצורה אכזרית ביותר. לא היתה לאומיות וולשית עד מהמאה ה-13 עד המאה ה-19. על הסקוטים הוא גם הכריז בעלות, אבל זה לא הצליח לו, כי היו לו בעיות אחרות לטפל בהן. אגב, אותו אדוורד גירש את היהודים מאנגליה כדי להשתלט על הרכוש שלהם. בשביל מלחמות צריך הרבה כסף. לקרוא להנרי השביעי "וולשי" זה סוג של בדיחה כמו לקרוא לאדוורד "סקסוני". אותו "וולשי" היה נצר לבית לנקסטר, שהוא ענף של אותם דוכסי אנז'ו. לא היה לו שום קשר לאומי לויילס. מי שרוצה לנסות להבין יותר (זה באמת מסובך), ע"ע "מלחמת השושנים". סקוטלנד בסוף הפכה להיות חלק מבריטניה אחרי שהשושלת של אותו "וולשי" נגמרה עם מלכה ללא צאצאים (אליזבת I). התוצאה היתה ירושה של מלך סקוטלנד את הכתר האנגלי. זה לא איחוד אמיתי, אלא "איחוד כתרים": מעמד שבו קיימות שתי ממלכות, שבמקרה על כס שתיהן יושב אותו המלך. האיחוד האמיתי של שתי הממלכות התרחש רק מאה שנה מאוחר יותר, כאשר הפרלמנטים של שתי הממלכות הכריזו על כך, מסיבות בטחוניות-כלכליות. אם כבר מדברים על ההיסטוריה האנגלית של כיבוש ודיכוי, למה לא להזכיר את אירלנד? מאות שנים עברו, ועדיין אירלנד, או לפחות צפון אירלנד, עדיין מדממת. לגבי ספרד, אראגון התאחדה עם קסטיליה על רקע של חתונה דיפלומטית, כדי לפרק את הצורה של המורים מאנדלוסיה. כן, אותה אנדלוסיה שהיתה ידועה בסובלנות הדתית שלה. גם אותם מלכים ספרדים ראשונים גירשו את היהודים מהממלכה שלהם. לחתונה הקטולית בין הקטלונים לקסטילינים היו השלכות נוספות, כגון השתלטות על דרום איטליה ועל הולנד על-ידי ירושה, התקרבות לאוסטריה, והסתבכות במלחמות אינסופיות בכל אירופה, ובעולם. להגיד שהכל טוב עם ספרד והבאסקים בצפון זה קצת מוגזם, לא? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
חצי אמיתה גרועה משקר, ומה שכתבת זה אוסף גדול מאד של של חצאי אמיתות: "האנגלים הם במקור עם גרמני מאיזור יוטלנד (בערך)" האנגלים (engish) קרויים על שם האנגלים (Angles) שהיו עם גרמאני. "הם פלשו לבריטניה הקלטית" הם, יחד עם עוד כמה עממים (סקסונים, יוטים, פריסים...) פלשו לחלק בבריטניה שאנחנו קוראים לו היום אנגליה. "שנשלטה בחלקה ע"י רומאים" שנשלט כולה על ידי הרומאים. "אבל נזנחה לפני כן ע"י האימפריה המתפוררת" ונזנחה בעקבות כך על ידי האימפריה המתפוררת. "מבחינה תרבותית הקלטים פחות או יותר נמחקו" מבחינה תרבותית, שפות קלטיות, חגים קלטיים, מוזיקה קלטית ואגדות עם קלטיות עדיין נמצאות ברחבי האי הבריטי. "הסקסונים התארגנו לשבע ממלכות עצמאיות, שנלחמו בינן לבין עצמן לכל אורך התקופה." תושבי אנגליה הקימו כ-20 ממלכות ונסיכויות שנלחמו, כרתו בריתות, והתאחדו אחת עם השניה (כמו שאר הממלכות בימי הביניים). "כך שבסופו של דבר שאר הממלכות הסקסוניות נפלו תחת שלטון של ממלכה אחת: קודם של מרסיה, ואח"כ של אסקס." ובמקביל התאחדו הממלכות האנגלו סקסוניות לממלכה אחת. "לאחר שהסקסונים המאוחדים הצליחו לדחוף את הויקינגים חזרה מהאי שלהם, באו הנורמנים, וחיסלו אותם סופית." מאתיים שנה אחרי שהאנגלים (עכשיו, כבר English) ניצחו את הויקינגים, הצליח אחד הטוענים לכתב (ויליאם מנורמנדי) לנצח טוען אחר (הרולד השני), ולהפוך להיות מלך אנגליה. "הקלטים הברטונים מויילס המשיכו להציק למלכים האנגלים (הנורמנים גם כן)" ממלכת אנגליה המשיכה לקיים יחסי איבה הדדיים עם שכנותיה, כמו שאר הממלכות בימי הביניים. "עד שאדוורד הראשון, שהיה צרפתי להפליא" דווקא אדוארד היה אנגלי (English) הרבה יותר מקודמיו, הוא נולד באנגליה, דיבר אנגלית, והיה קרוי על שם מלך אנגו-סקסוני. "דיכא אותם בצורה אכזרית ביותר" דיכא אותם בצורה אופיינית לגמרי לתקופה. "לא היתה לאומיות וולשית עד מהמאה ה-13 עד המאה ה-19." לא היתה לאומיות (במובן שאנחנו מכירים) עד המאה ה-19. "לקרוא להנרי השביעי "וולשי" זה סוג של בדיחה" תקרא ותצחק. לאביו של הנרי השביעי קראו אדמונד טיודור, וחוץ מזה שהוא היה הדוכס מריצ'מונד והאבא של הנרי השביעי, הוא היה הבן הבכור של חייל בשם אוון טיודור. אותו אוון, חוץ מזה שהוא היה חייל וסבא של הנרי השביעי, היה מצאצאיו של בחור בשם Rhys ap Gruffydd (אין לי שמץ של מושג איך לכתוב את זה בעברית). אותו בחור, חוץ מזה שהיו לו צאצאים דוכסים ומלכים, היה גם מלך בעצמו. הוא מלך על ממלכה וולשית בשם Deheubarth עד שהפסיד אותה למלך האנגלי הנרי השני (מאבותיו של אדוארד ידידך). "אותו "וולשי" היה נצר לבית לנקסטר, שהוא ענף של אותם דוכסי אנז'ו." לכל בן אדם, אפילו למלכים, יש שני הורים, אבא ואמא. אמו של הנרי השביעי היתה בחורה בשם מרגרט ביופור ששמו של אביה היה ג'ון ביופורט, ושמו של אביו, סבה של מרגרט, היה גם כן ג'ון ביופורט, שהיה בנו הלא חוקי של ג'ון מגאנט, שהיה בנו שאל אדוארד השלישי, (שהיה מלך אנגליה אחרי אדוארד השני, שהיה במו של אדוארד השני ונכדו של אדוארד הראשון, ידידך). "לא היה לו שום קשר לאומי לויילס" אני מבין שקשר לאומי לוולש, כמו יהדות, עובדר דרך האם. "סקוטלנד בסוף הפכה להיות חלק מבריטניה אחרי שהשושלת של אותו "וולשי" נגמרה עם מלכה ללא צאצאים (אליזבת I)" נחזור רגע למשפחת טיודור, אחרי הנרי השביעי עלה לשלטון האנגלי בנו הנרי השמיני (הגויים, שמת לב, די עצלנים בקטע של שמות), אחותו של הנרי (השמיני, בתו של הנרי השביעי) מרגרט טיודור התחתנה עם בחור סקוטי בשם ג'יימס, שחוץ מלהיות בעלה, נודע גם כג'יימס הרביעי מלך סקוטלנד. הבן שלה היה ג'יימס החמישי, לנכדה שלה קוראים מרי מלכת הסקוטים (כן, זאת המפורסמת) ולבן של מרי, קראו ג'יימס השישי (נו, למה להמציא שם חדש) מלך סקוטלנד. אחרי מותה של אליזבת הראשונה, הבא בתור היה אותו ג'יימס, שהיה, עם הצלחת לעקוב, מצאצאיו של Rhys ap Gruffydd הוולשי. "אם כבר מדברים על ההיסטוריה האנגלית של כיבוש ודיכוי, למה לא להזכיר את אירלנד?" למה לא, תזכיר. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |