|
||||
|
||||
הגירה המונית לנתניה לא, אבל לתל אביב כן. בכל מקום בעולם בו יש חברה עניה מתקיימת זרימה של צעירים מהפריפריה לעיר המרכזית. כך בקהיר, במקסיקו סיטי וכו'. במקרה שלנו, הפלשתינים יחליפו את הרומנים והתאילנדים בדרום תל אביב והעיר העברית הראשונה תהפוך לעיר הערבית החדשה. אילו הייתי מקבל את ההנחה שלך לפיה אין זליגה משמעותית של אוכלוסיות לא הייתי יכול להסביר חלק גדול מהתהליכים הדמוגרפיים בשכונות מסוימות בירושלים ובערים אחרות. חוקה היא דבר מועיל כל עוד הציבור מרגיש מחויב לה. כאשר קבוצה מרגישה מחויבת לעצמה יותר מאשר למסגרת שעליה חלה החוקה, אז המסמך הזה הופך לפיסת נייר חסרת תועלת. גם ללבנון יש חוקה - אבל מי שיכול מבין הנוצרים בורח משם. אותו דבר נכון לגבי הפלשתינים הנוצרים בשטחים, אגב, ולגבי מיעוטים לא-מוסלמיים אחרים ברחבי המזה''ת. אי אלימות היא דבר נפלא. למרבה הצער, נראה לי שהמאמץ הנדרש לשכנע את כלל הציבור הישראלי והפלשתיני (להוציא אולי בודדים) בדרך הזו גדול הרבה הרבה יותר מזה הנדרש אפילו כדי לעקור מאתיים אלף מתנחלים ממקומם. |
|
||||
|
||||
כלומר אתה מדבר על מהגרי עבודה. כמה כאלו יהיו? למה עכשיו אין הגירה גדולה של ערבים מהגליל או מהנגב לתל אביב? השינויים הדמוגרפיים בשכונות בירושלים (עיר מגורי) מתבצעים על פני טווחי זמן ארוכים יחסית. אבל ירושלים תמיד היתה עיר מעורבת, וגם כאשר חרדי עבר לגור בשכונה חילונית הוא לא היה רחוק יותר מדי מבית כנסת, מחנויות של חרדים ומהישיבה בה הוא לומד. לא סתם השכונות שהופכות מחילוניות לחרדיות הן כאלו שגובלות בשכונות חרדיות אחרות. אגב - בירושלים יש גם תופעה מעניינת במסגרתה, בשל מצוקת הבניה ואי-אישור תוכניות מתאר במזרח העיר, ערבים עוברים לשכונות יהודיות שגובלות במזרח העיר כגון הגבעה הצרפתית (במקביל, קבוצות קטנות של יהודים עוברות, בצורה אלימה מאוד, לגור במזרח העיר). |
|
||||
|
||||
אין הגירה גדולה כיוון שהמצב הכלכלי בגליל ובנגב טוב יותר מאשר ברצועת עזה. כידוע לך, לפני שהיו סגרים היו מאות אלפי פלשתינים מעזה ומיו"ש שעבדו באזור המרכז (ובאזורים אחרים בארץ). למה המקומות האלה נתפסו על ידי תאילנדים ורומנים ולא על ידי ערבים מהנגב והגליל? מאותה סיבה. עזתי שיבוא לתל אביב לא יהיה רחוק מיפו (אולי הוא פשוט יבוא ליפו). הוא גם יוכל לבוא ללוד או רמלה. בסופו של דבר מדינה חופשית לא תוכל לשמור על צביון הומוגני של איזור כלשהו, ואיפה שאין אוכלוסיה הומוגנית מתעוררים מתחים. |
|
||||
|
||||
כלפי העזתי היתה אמפטיה בעבר. היום? כבר לא. אף אחד לא יחבר עליו את "ערבב את הטיח, אחמד" ואת "אחמד הממהר". הוא יתקל בהרבה מאוד שנאה כלפיו. את התאילנדים והרומנים אמנם מנצלים, אבל אף אחד לא שונא. |
|
||||
|
||||
נו, אז איך אפשר יהיה להקים מדינה יחד איתו? בכל אופן, כשפלשתינים מקבלים התרי עבודה אין להם בעיה גם היום למצוא מעסיקים. |
|
||||
|
||||
אני בעד מדינה אחת? אני אלמונית אחרת! |
|
||||
|
||||
ברגע שהנושא הופך כספי, אם תנינים אוכלי אדם היו זולים בבניין היית רואה הרבה פועלי בניין ירוקים בארץ. |
|
||||
|
||||
אני לא מבין למה צריך להמציא דפוסים של הגירת עבודה. בכל העולם הגירת עבודה היא הגירה של האדם העובד (לרוב הגבר) שמשאיר את המשפחה מאחור. בארץ זה פחות רלבנטי כי המרחקים קצרים. עזתי לא צריך לעבור לגור ביפו כדי לעבוד בה, הוא יכול להמשיך ולהתגורר בעזה ולהגיע לתל אביב כל יום. לכל היותר הוא יעבור לשינה במהלך השבוע בתל אביב ויחזור בסופי השבוע לעזה. ככה זה מהגרי עבודה. ככה זה גם היה לפני שהיו סגרים, כשבאמת אלפים רבים של פלסטינים עבדו בתוך הקו הירוק. |
|
||||
|
||||
לפני הסגרים אסור היה להם להתגורר בתוך הקו הירוק. אנחנו מדברים על מציאות שבה יש להם זכות חוקית מלאה לעשות את זה. ברור מאליו שכל מי שיצליח לצבור כמה אגורות בעזה ישאף לעבור למקום פחות צפוף עם איכות חיים יותר גבוהה. כמעט אף אחד בעזה (בוודאי לא במחנות הפליטים) לא נמצא שם כי זה הבית של הסבא של סבא שלו ורק אותו הוא אוהב. אם זה גם חוסך שעה וחצי נסיעה בכל כיוון אז בכלל. כך או אחרת, הנקודה המרכזית נשארת תקפה: במדינה חופשית לא ניתן יהיה ליצור ולשמר קנטונים הומוגניים מבחינת אוכלוסייתם, וכל עוד יש עוינות בין שתי הקבוצות העובדה הזו מבטיחה בעיות קשות מאד. בעיראק השכנות הלא-טובה הזו מביאה לתהליך של בריחת/גירוש תושבי מיעוט מבתיהם באיזורים מעורבים. |
|
||||
|
||||
מה קרה, הצומוד נגמר כשמדובר בעזה? הצומוד חל רק על נתניה ורמת גן? |
|
||||
|
||||
נתניה. חצי מרמת גן יושבת על שטחים חקלאיים של טמפלר בשם אברלה. |
|
||||
|
||||
והחצי השני - על אדמות סלמה וחיריה. לפחות עפ"י "זוכרות". אליבא ד"זוכרות", על אדמות חיריה הוקמו כפר המכביה, שיכון הצנחנים, גן ערמונים, רמת עמידר, שיכון המזרחי ומרום נווה - קיבוץ אפעל, שכונות בבני ברק ואוניברסיטת בר אילן. ב"התנחלויות ציוניות שהוקמו על אדמות הישוב לפני 1948" (כנראה שב"זוכרות" לא מכירים בקניית אדמות) - נמנים בני ברק, כפר אז"ר ורמת אפעל. על אדמות סלמה הוקמו רמת שקמה ורמת חן - וכן, כמובן, שכונות דרומיות של תל אביב. לפני הנכבה הוקמו על אדמות הכפר רמת גן וגבעתיים. מצד שני - ב"זוכרות" מונים את ישובי הטמפלרים כישובים שנחרבו בנכבה, כך שכנראה הם לא מקור אמין במיוחד. |
|
||||
|
||||
מדוע הטמפלרים הפליטים היושבים באוסטרליה לא תובעים הקמת מדינה תלת לאומית? ואם ישובי הטמפלרים נחרבו בנכבה ,למה לא קוראים להם להם טמבלרים? ואם סבתי היא טמפלרית, האם אני פליט פלשתינאי וזכאי לזכות הבכייה או שאני שד לבן צהוב שיער? |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |