בתשובה להאייל האלמוני, 14/05/08 13:50
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני חושבת שטוב שרוב המשוררים (בלי קשר לאיכותם) לא מנהלים דיאלוג ישיר ומיידי עם קוראיהם. לא תמיד ערוץ תקשורת פתוח הוא יתרון. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ברקת שלום, אני חושבת שהבעיה איננה בעצם המפגש הישיר בין המשוררים לקוראיהם. הבעיה היא כנראה במפגש במרחב הוירטואלי הזה שהוא מפגש קשה וגס מדי לקורים הרכים והעדינים של הרגש בשיר ובמשורר. מנסיוני המועט כאן, אין מי שמחזיק ברשת את הרגש והרגישות, לא של הכותבים ולא של הקוראים. אין רשת ביטחון ברשת, יש חווייה של סכנה של נפילה בתהום אינסופית, מפחידה, שמפעילה מערכות של הגנה היוצרות את המרחק בינינו. הרי אף אחד אינו באמת מפלצתי כל כך, יהיר כל כך, דידקטי כל כך, ציני כל כך, כמו שנטען כאן.. המפגש והדיאלוג בין עדינות הנפש של כותב ושל קורא יכול להיות מרגש ונוגע, אבל כאן, ברקת, אין מפגש ישיר. כאן הקוראים מסתתרים מאחורי מסֵכות אנונימיות, שמשחררות רסן כלפי המשורר. כאן מדברים אל תוך חלל תהומי ומפחיד שלובש צורות בלתי מציאותיות. תמר רבנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תמר שלום! אני בהחלט מסכים אתך כי אף אחד אינו באמת מפלצתי כל כך, יהיר כל כך, דידקטי כל כך, ציני כל כך, כמו שנטען כאן.. אין בי כל צל של ספק כי לקוראים היה נעים ליצור דיאלוג ענייני ונעים, אלמלא "בן זוגך" "המשורר" היה פתוח לבקורת לא מפרגנת, וכן, אם היה בכוחו לוותר על כתיבה תוקפנית כלפי רוב הקוראים בדיון אווילי זה. העדין והרגיש האייל האלמוני |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תשובה לתמר! לדברייך, "כאן הקוראים מסתתרים מאחורי מסֵכות אנונימיות שמשחררות רסן כלפי המשורר. כאן מדברים אל תוך חלל תהומי ומפחיד שלובש צורות בלתי מציאותיות". אני מציע לך ולבן זוגך להציב מראה גדולה לפניכם. אני חושב שתגלו שהנכם נראים כמו "מקבצי נדבות" המבקשים מהקוראים את חסדיהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני רוצה לאחל לזוג המשוררים תמר ופני רבנו הצלחה עם הספר ''שתי וערב''. אני רואה את הגסות הרוח המשתוללת כאן מצד אנשים שלא ממש מבינים בשירה וליבי נחמץ, מוטב והיו גוזרים על עצמם שתיקה. הם מבזים את האתר לדעתי. כוכבה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני רוצה לאחל לזוג המשרשרים הצלחה עם הספר ''שתקי וערבבי''. אני רואה את הגסות הרוח המשתוללת כאן מצד אנשים שחושבים ממש שהם מבינים וכותבים שירה וליבי נחמץ, מוטב והיו גוזרים על עצמם שתיקה. הם מבזים את עצמם לדעתי. סיני'לה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פיני רבנו שלום! שלחת לי הודעה לטלפון הנייד שלי בה אתה כותב "כוכבה אהבתי את התגובה האחרונה שלך באייל" וגם הוספת מילת תודה. אין לך מה להודות לי, לא אני כתבתי את התגובה בשם כוכבה סיני. אני מציעה לך לא להתחזות בשמי, השם הזה לא מביא עמו ברכה למשוררים. ובכל אופן, אני מאחלת לך ולתמר הצלחה רבה כוכבה סיני |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או, מזל שהגעת/הגעתן/הגעתם סוף סוף! אנחנו באמת זקוקים כאן באופן דחוף לאיזה פופק חדש/פופקיאדה חדשה שיציל/ו את המצב (זה לא חייב להיות מוצלח כמו המקור, אנחנו מוכנים לפשרות). תודה, תודה, תודה! | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |