|
||||
|
||||
זאת הקריאה *שלי*. זה מה שמצאתי (או: לכך הגעתי) בקריאות השונות שלי, תוך ניסיון להבין ולהגיע לקריאה שתיתן צידוק פנימי לטקסטים, לניסוחם, למרקמם, לבחירות המילים, הדימויים והצירופים, לאינטר-טקסטואליוּת שביניהם. במילים אחרות: הפרספקטיבה *שלי* מאפשרת לקרוא את הטקסטים מזווית הראייה של הדובר/ת ולתת להם משמעות קוהרנטית ואִמָּנֶנְטית. --- אגב: מתוך הקריאה שלי, אין כל ערך בהתייחסות לאיכות הטקסט/ים. --- |
|
||||
|
||||
... מאפשרת לקרוא את הטקסטים מזווית הראייה הצרה ביותר הקשורה לאישיות הכותב (אף בלי התייחסות להבדל האפשרי בין הכותב לדובר בטקסט), תוך הכפפת כל האלמנטים המופיעים בטקסט לפרשנות אחת בלבד. |
|
||||
|
||||
זאת הקריאה *שלך*. (ז"א: ככה אַת קוראת את התגובות שלי.) --- עד כאן. מיציתי. |
|
||||
|
||||
אני חוזרת על שאלתי מתגובה 477591 |
|
||||
|
||||
שוב - תגובה 478046 . מאוד מעליב שאינך עונה כלל. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |