בתשובה ליהונתן בר, 10/05/08 15:02
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני בכל זאת חושב שהדברים מתבלבלים כאן. צריך להפריד בין העבירה הפלילית לתביעה האזרחית. העבירה הפלילית של "גרימת מוות ברשלנות" היא עבירה כנגד המדינה ולא באה כדי לתת "דין וחשבון כלפי ההרוג". אם קרובי המנוחה רוצים לבוא חשבון עם הבחור, הם יכולים להגיש תביעה אזרחית לפיצויים. המדינה (בחוק הפלילי) דורשת מאזרחיה להתנהג באופן אחראי. וכנראה ששופטים סברו שהשארת מפתח למכונית בהשג ידו של מי שהתפרע כבר בכמה מכוניות, היא מעשה שאדם אחראי לא היה עושה. הבחור נאשם באותה עבירה שבה מואשמים נהגים לא זהירים (למשל שנסעיו 150 קמ"ש) שהרגו מישהו. שניהם אכן ביצעו את אותה עבירה - התרשלות/חוסר אחריות - ורשלנותם של שניהם גרמו לאותה תוצאה - מוות. יחד עם זאת, לדעתי, מידת הרשלנות של נהג שנוסע 150 קמ"ש גדולה ממידת ההתרשלות של אחד שהשאיר מפתח במכונית. בעניין הסיכון, נדמה לי שאתה שוב מתבלבל: הנהגת המנוחה אכן התרשלה ולקחה סיכון מיותר בנהיגה פרועה. אם היה אפשר, היו מאשימים גם אותה. אבל אין לזה ולא כלום עם הבחור. הבחור, בעל הרכב, התרשל ולקח סיכון גם הוא. הסיכון שהוא לקח הוא שנהג פרוע יגנוב לו את הרכב. זה סיכון שלא פוגע במסתכן אלא בציבור. הבחור עדיין כאן וכשיר לעמוד למשפט. לכן האשימו אותו. האיש שמשאיל מחלקי סקי לאדם שלא יודע להשתמש בהם, משול (בעיני) למי שמשאיל אקדח טעון לילד בן ארבע שמתחפש לקאובוי. אתה חושב שזו לא רשלנות? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית, לא דיברתי על בני המשפחה של ההרוג, ומתן דין חשבון כלפיהם. מהי "עבירה כנגד המדינה"? בעבירה פלילית המדינה משמשת בא כוחו של הנפגע מהפשע. במקרה של הרוגים המשמעות מקבלת יותר נופך, שהרי המתים אינם ישות משפטית ואינם יכולים למצות את הדין עם ההורג. אני רוצה לשים את הדגש כאן על "גרימת מוות ברשלנות". במקרה הנוכחי אנו עדים לרשלנות מצידו של האחד שגרמה למותו של האחר. עם זאת, לא נתקלתי במקרים דומים בהם אשם ב"גרימת מוות ברשלנות" הורשע למרות שנושא האשמה העיקרי במוות הוא ההרוג עצמו, וכל זאת *תוך ביצוע עברה*. את בעל הרכב אפשר להאשים בעברות אחרות. ייתכן בעבירת "אי מניעת פשע". אני תוהה - נניח ולא היה מדובר בעבירה שיכולה לסכן עוברי אורח וגורמי צד שלישי. האם גם אז היה מורשע ב"גרימת מוות ברשלנות"? לגבי משאיל מחליקי הסקי - מדוע הוא משול למשאיל אקדח ל*ילד בן ארבע*? אתה מתעלם לחלוטין מההבדל (הקולוסאלי) בשיקול הדעת בין ילד בן ארבע לבגיר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך היית מתייחס למי שמשאיל את אקדחו באופן קבוע לאדם שאין לו רשיון להחזקת נשק? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
===>"בעבירה פלילית המדינה משמשת בא כוחו של הנפגע מהפשע." אני חושב שזו טעות. אומנם נפוצה, אבל בכל זאת טעות. בעבירה פלילילת המדינה איננה מיצגת את הנפגע. היא מיצגת את החוק. אם אדם עבר על החוק אז הוא אשם בעבירה פלילית גם כשאין נפגעים. ===>"אני רוצה לשים את הדגש כאן על "גרימת מוות ברשלנות"" שאל את עצמך: 1. האם בעל הרכב התרשל? (התשובה היא כן) 2. האם נגרם מוות כתוצאה מרשלנותו (כן. הרשלנות לא הייתה תנאי מספיק אבל בהחלט הכרחי. אם הוא לא היה מתרשל, לא היה נגרם מוות). אני מסכים שאם הייתה בספר החוקים עבירה של "אי מניעת פשע" אז היא הייתה יותר מתאימה להאשים בה את בעל הרכב. אבל בעבירה הזו אפשר היה להאשים גם אותי ואותך. גם אתה לא מנעת הפשע של הנהגת או את מותה. החוק לא מושלם ולא מתאים להפעלה על ידי מחשב. בגלל זה יש שופטים. ===>"לגבי משאיל מחליקי הסקי - מדוע הוא משול למשאיל אקדח ל*ילד בן ארבע*?" אם מעולם לא החלקת, ואתה מבקש להשאיל את ממני את מחלקי הסקי, כשאנחנו עומדים בראש ההר, אז אתה כבר אחרי שיקול הדעת. אם אתן לך את המחלקיים יש סיכוי גדול שתגיע למטה מת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגיד, גלשת פעם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן. וגם ראיתי פציעות גלישה. ושמעתי על מקרי מוות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאלתי, כי במקומות שבהם הייתי (החרמון ואוסטריה) מעולם לא שאלו אותי אם אני יודע לגלוש לפני שנתנו לי מגלשים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צודק. הם לא שואלים. נראה שהם בעסק של לקיחת סיכונים. אבל זו לא בדיוק הסיטואציה שבה מדובר. באתרי סקי יש מסלולים ברמות שונות כולל כאלו שמיועדים למתלמדים שלא יודעים לגלוש. וגם, לא בדקתי אבל לא אתפלא אם באותיות הקטנות שעל גב הטופס להשכרת ציוד כתוב ש''סקי הוא ספורט מסוכן'' - על משקל ''העישון מזיק לבריאות''. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פעם אחרונה שבדקתי היה כתוב שהנהלת האתר לגמרי חסרת אחריות. אולי אפשר להחשיב את זה כסוג של אזהרה, על משקל ''בוינא 'תזהר מני למה אני משוגע אני'' הישן והטוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
*ב*פעם האחרונה... תודה, סליחה ושליחה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמעט. רק במקום ''בוינא תזהר מני למה אני משוגע אני'', זה יותר דומה בעיני ל''בוינא תזהר למה אם אתה מחליק אתה משוגע אתה, אז אל תבוא אלי בטענות'', או כמו שאמר פולי ''רק תדע לך שאם אתה מתאבד אתה הורס לעצמך את החיים''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מקריאת הפתיל ניתן להסיק שמותר לנו להשאיל אקדח טעון לילד בן ארבע שמתחפש לקאובוי, בתנאי שמחתימים אותו על טופס בו כתוב שאנחנו לא אחראים על התוצאות. אולי פשוט תחזור בך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם זו המסקנה שלך מקריאת הפתיל אז אני פשוט חוזר בי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה חושב משכיר מחלקי הסקי צריך לבדוק את כישוריו של כל שוכר ? אולי לדרוש תעודה ? מה לגבי מוכרי הסכינים, האם הם אשמים ברצח משום שלא בדקו כראוי את עברו הפלילי של הקונה ? בעבור אמצעים שהמדינה רואה בהם מסוכנים לציבור הרחב (לא המשתמש המיידי), יש להגדיר אותם ספציפית כנשק ובהתאם את מידת הזהירות הנדרשת מבעליהם (למשל בארה"ב ניתן להשאיר נשק בתא הכפפות של הרכב, בארץ זו רשלנות פושעת, מדובר בשיקול מקומי). במקרה שלנו, החוק אכן נוקט בזו הלשון "בעל רכב ומי שהשליטה על הרכב בידו לא ירשה לנהוג ברכב למי שאינו רשאי לפי סעיף קטן (א) לנהוג בו, ובלבד שלא יהיה בעל רכב או מי שהשליטה על הרכב בידו, אחראי בעד נהיגתו על ידי אדם שאינו רשאי לנהוג בו, אם הוכיח שנקט בכל האמצעים הסבירים כדי שאותו אדם לא יוכל לנהוג ברכב."1 כלומר החוק מטיל על בעל הרכב ובעל השליטה ברכב את החובה לנקוט באמצעים סבירים (נגיד להוציא את המפתחות), ועל סמך זה הוא נושא באחריות פלילית. החובה הזו לא חלה על אדם שנותן לידידה אובדנית גישה חופשית לסכינים במטבח, גם לא על משאיל המחלקיים. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |