|
הויכוח כאן הוא לא עקרוני אלא כמותי, והטענה הנובעת ממנו כאילו השמאלנים קוראים לשקר לילדים או להסתיר מהם את האמת היא דמגוגית במקרה הטוב. הנושא היחיד שעליו אולי יש מחלוקת הוא שאלת הכמות, ובמקרה של הדיון המקורי שהוליד את הדיון הזה, עד כמה יש להדגיש אלמנטים לאומניים ומיליטנטיים בחינוך הגיל הרך.
כיום נהוגה בארץ שיטה בה מלמדים ילדים רכים על השואה ומספקים להם כלים להתמודד עם זוועותיה על ידי תרגילים רטוריים כגון הצמדת המלה ''...והגבורה'' לכל אזכור של השואה כמעין דיסקליימר נצחי (ועל זה נכתב כאן מספיק). כמו כן ניתן עדיין משקל רב מאד לערכים צבאיים במערכת החינוך שלנו, והשימוש (במאמר המקורי) במארש צבאי להרקדת ילדי גן הוא רק דוגמה אחת מני רבים לדרך בה מחדירים בנו מיליטנטיות ולאומנות כבר מגיל צעיר מאד. הצורך באווירת ''כל העם צבא'' הולך ופוחת עם עליית הנורמליזציה באזורנו הבלתי-שפוי-ברובו, ועל כן ראוי לבחון אם יש עדיין צורך בהדגשת מסרים אלה במערכת החינוך במינונים הגבוהים שהיו נהוגים עד היום.
זה הכל. איך הגענו מכאן למלחמת הימין בשמאל על ''הסתרת האמת מילדינו'' אין לי מושג, ומצד שני אני גם לא חושב שהשואה היא רק אירוע היסטורי אחד מני רבים שיש ללמדו לצד אירועים אחרים, אלא בהחלט יש לעסוק בו יותר שכן הוא נוגע אישית לכל אזרח במדינה הזאת הרבה יותר מהמהפכה הצרפתית או משואת הארמנים והכורדים.
|
|