 |
|
 |
||
|
||||
 |
' אני מפחד לאללה מגבהים. ככל שעולה הגיל כך יורד רף הגובה הנדרש כדי לעורר בי חיל ורעדה. ולחשוב על זה שבצעירותי קפצתי מקומה ב' ללא היסוס. טוב, לא ממש קומה ב'. זייפתי. נאחזתי בידיי במרצפת המרפסת קודם להשתחררות ולנחיתה. אני מפחד מגבהים כל-כך עד שבפגישות במגדלי משרדים אשתדל להימנע מקשר עין עם החלונות. בביתי החלפתי את מעקה הפרספקס למשהו סולידי יותר כדוגמת בטון, ובגובה 1.2 מ'. אני מבועת מגבהים גם לגבי אחרים. לא יכול לראות בטלוויזיה כל מיני מטפסי הרים וחובבי סנפלינג. פשוט לא מסוגל פיזית. הבטן מתהפכת רק מלהביט במתקיני דודי שמש ועובדי חב' החשמל. חוצמזה שונא מעליות. לא מפחד אבל מעדיף לטפס רגלית. כמובן שמבלי להציץ לתחתית הפיר של גרם המדרגות. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני מפחדת מאוד מגבהים, אבל בהפוך - כשאני עומדת למטה ומסתכלת על הר גבוה ותלול במיוחד או בניין גבוה מאוד. אני מפחדת שהם יפלו עליי. ומאותה סיבה גם אני לא יכולה לראות מטפסי הרים ומסתנפלנגים. בהחלט מבעית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם לי יש פחד גבהים, אבל לא נראה לי שזה מחמיר עם הגיל. אולי אפילו להיפך. בכל אופן, אני דווקא משתדלת לאתגר את עצמי להתמודד עם הפחד הזה (כמיטב יכולתי). אבל הצבעתי לאופציה של פחד מבעלי חיים, מכיוון שנחשים מפחידים אותי אפילו יותר מגבהים. וכאן אני בהחלט מעדיפה שלא לאתגר את עצמי... | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |