|
||||
|
||||
(בחודש שעבר) תת-מדור קבוע באייל: "למה פרסמתם את השיר הזה ולא שיר אחר שמתאים יותר לדיון?" אני מסכים שהשיר הנידון (כמו שירה של עיינה לקח) הוא בחירה לא מוצלחת במיוחד מבחינת הפוטנציאל הדיוני שלו. |
|
||||
|
||||
בדיוק כמו שהבחירה בשירה של עיינה לקח הייתה מצויינת. שירים קצרים, צלולים, שקל ללמוד אותם בעל פה. תכונות אלו מאפשרות דיון ישיר וענייני, זורם וקולח בשיר. שירים ארוכים כגון זה של סיוון או סתומים מאוד כגון זה של אשר שכטר מאריכים ומקשים על הדיון שכן הם מחייבים עיסוק מרובה בלשון או בתוכן כבסיס לדיון הפואטי. התוצאה תהיה ויכוחים שאינן בנושא פואטי טהור וכן הודעות ארוכות כאורך הגלות. כבר עכשיו ההודעות שלי הן כאלה, למרות שאני מנסה לקצר. השירים שנבחרו (בכוונה תחילה?) מתאימים בדיוק למדיום שבו הן נדונים. חוץ מזה, יש לי הרגשה שמה שלא היו בוחרים תמיד תעדיפו להביא שיר אחר, פשוט כי לדעתכם השיר הנדון מוצה. אפשר לבקש מעורכי האתר להביא יותר משיר אחד ואפשר לדון בשירים אחרים בבמה. לדון בשיר אחד תחת כותרת של שיר אחר היא פשוט עוול ליוצר לדעתי. עלה בידו להיבחר לשיר החודש, אז למה להרוס לו את זה? |
|
||||
|
||||
אבל לי אין שום דבר לומר על השיר לעיל. שום דבר טוב, לפחות. שלא לומר - שום דבר בר-דיון. וזו, לדעתי, תכונה של השיר העושה אותו לא מתאים להעלאה לדיון באייל. ואם לקשקש בלבנית לרגע - לא יתכן שמערכת הדג לא יודעת משהו שאני יודע (קרי - שהשיר אינו בר-דיון). מכאן שמערכת הדג רוצה דווקא לפרסם אל-דיון. אבל למה? |
|
||||
|
||||
האם יתכן שאתה טועה? בכל זאת - 70 פלוס תגובות. היו לנו יותר גרועים. |
|
||||
|
||||
יש קורלציה יפה בין ידיעות/מאמרים שסברתי כי אינם נושאים לדיון, לבין מס' התגובות הרב שקיבלו. בכלופן, דומני שלמס' התגובות העוסקות בשיר ממש אין מניין בינתיים. לשירים הקודמים היו התייחסויות טיפה יותר קונקרטיות כמדומני. מצד שני אתה העורך, ואני תולעת ולא דג. |
|
||||
|
||||
וכי מי קבע שריבוי תשובות מעיד על משהו? הנושא כבר הוזכר פה ושם, אבל הטענה ש"היו לנו יותר גרועים" מעידה על משהו. |
|
||||
|
||||
היה פעם ביפן צייר זן, שבכמה קווים היה נותן הרמונייה מושלמת, רבת ביטוי. באיזה שלב החל לטעון שהפטרון שלו רוצה ממנו מינימום של קווים ודחיסות, בטענו שבפחות מזה, הציור יאבד את משמעותו בעיני הקהל. מכאן ואילך הוא יורד למינימליזם הולך וגובר, עד לקו עקום קצר, ולבסוף למשהוא הקרוב לנקודה. וזה מה? שואל התלמיד האחרון שנשאר אצלו, מר יושו דוטוקו. היקום כולו בצמוד לפשרו. הכיצד מסטר? טוב, אז לא הוא. |
|
||||
|
||||
גם דברים רעים הם דברים לדיון. נסח אותם היטב ובלשון שאינה מעליבה, בסס אותם בטקסט ושגר אותם לדיון. ביקורת גם היא דיון. חוץ מזה, הדג מוגבל לשירים המתפרסמים באותו גיליון ומכל אותם שירים של הגיליון הנוכחי, זהו המתאים ביותר גם אם לא הכי מתאים מבחינה אובייקטיבית. לדעתי הוא גם הטוב ביותר. אם נביט רגע בשירים הקודמים שפורסמו פה - כמה מן ההודעות היו על השיר בכלל? חלק נכבד מהן היו התכתשויות הדדיות או בריחה לדיונים אחרים כמו על אשר שכטר. ומתוך סך ההודעות שעסקו באשר שכטר - כמה היו ענייניות? רוב ההודעות היו פירושים הדדיים ושגויים אדם את דברי רעהו או את דברי המניפסט הקשה שפירסם אשר. מניפסט זה הוא דוגמא קלאסית לאיזה סוג של חומר אסור להופיע במדור זה: רוב הדנים (כולל אני) לא הצליחו להבין את הנאמר במאמר ולכן עסק הדיון בסוגיות של הבנת הנקרא או בזכות לכתוב לא ברור. דיון אינו נמדד במספר התגובות שבו או בקלות שניתן להגיב לנושא שלו אלא באיכות התגובות עצמן ובמידת הרלוונטיות שלהן לנושא. שיר, לדעתי לפחות, אינו נמדד באורך או בקושי להבינו. תכונות אלו אכן מייצרות דיון גדול יותר אך חלק נכבד של דיון כזה עוסק בתכונות אלו של השיר ולא בשיר עצמו. אם יואילו עורכי האייל, אפשר פשוט להכניס את השיר לתוך הסקרים שמתפרסמים בעמוד הראשון. השיר שיזכה למירב בקולות באותם עשרה ימים עד לפירסומו יעלה לדיון. פשוט מאוד. |
|
||||
|
||||
I merely have nothing good to say about this poem. Any volume of the Fish contains some discussable poems, and the one above ain't one of them.
These poems are selected by the Fish editorial and I believe it's a fine idea, surely better than letting us to choose. I believe this thread is concluded. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |