|
למיטב הבנתי, עמדה מטריאליסטית אינה מחייבת את שלילת המוסר. עמדה כזאת שוללת את המוסר הדתי (אם כי בתגובתי למעלה ניסיתי להראות שגם לאדם דתי מוסר לאו דווקא נובע מתוך הדת) ואת ה"ישים בעלי קיום עצמאי" סטייל אפלטון. היא אינה שוללת מוסר שמבוסס על הפסיכולוגיה של האדם (אני בטוח שאתה זוכר למשל את אותו "אני עליון" של אותו ידיד-נשים), והיא אינה שוללת תפיסות מוסריות שמבוססות על התועלת ההדדית של החיים בחברה (אותו ידיד-נשים דיבר על עקרון המציאות שמתחרה בעיקרון העונג). ואם אנחנו כבר בתיאוריה הפסיכואנליטית, היא בד"כ תסביר אלטרואיזם כאוסף של מנגנוני-הגנה. האני-העליון מונע מהאגו צורות סיפוק מסוימות, והדרך להשיג אותן היא השלכה של הדחפים על הזולת ואז הזדהות עמו. אנה פרויד אפילו מקצינה ואומרת שזה מנגנון הגנה שמגן מפני הפחד מהמוות: אנו משליכים חלק מהדחפים שלנו על האנשים שאנו אוהבים ואז הם נעשים חשובים לנו, אפילו יותר מעצמנו. האמת, זה קצת יותר מסובך, אבל אני מזיין את המוח יותר מדי היום.
|
|