בתשובה לשוקי שמאל, 02/05/08 3:14
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לטהר את האווירה זה תמיד טוב. עדיף מאשר לצרוח ולשאוג, ובדרך כלל יותר בריא. מכיוון ששנינו מנסים לטעון שהמצב בתעשיות ההיי-טק הרבה יותר דומה לנעשה בשאר המשק ממה שמצטייר מהכתבה, אני ממש לא מבין איזו סיבה יש לנו להתווכח, חוץ מעל העובדה שלי אישית קשה להאמין, פשוט ממה שאני ראיתי בשטח, שישנם מתכנתים, בודקי תוכנה או מפתחים שמתחילים מגבול שכר המינימום, חוץ מהיוזמה המפוארת של חברת מטריקס במיקור חוץ פנים במודיעין עלית. ב. האמת היא שבהחלט ייתכן שאתה צודק. גם בתחום הקמעוני יש לא מעט הבדלים אישיים, אלא שהם ברמת עשרות האחוזים ולא יותר. זה גם שוק ללא חוזים קיבוציים (לפחות כרגע). אגב, למר סטימצקי עד כמה שאני יודע אין יותר שכר, הוא חי על רווחי מניות. על כל פנים, זו לא הייתה הנקודה העיקרית בתגובה שלי, אותי יותר מטריד שהכותב נותן ייחוד היי-טקי לתופעות שהן כוללות בשוק העבודה בחברה בה אנו חיים. עדיין לא הבנתי את עניין הנפוטיזם. אם בא לך להרחיב בנפרד, אשמח. ג. טוב, מהידע האישי שלי, מנהל הסניף הגדול של רשת הספרים מקבל פחות מן המתכנת המתחיל עובד הקבלן. אתה מוזמן שלא להאמין לי, אבל אני מציע לך לחשוב לא רק על מנהל הסניף הגדול, אלא על כל הדרג הניהולי האיזורי והמשרדי שיש לרשת להחזיק, על כמה דרגות יש מעל מנהל הסניף הזה בתאגיד, ועל כמה קל להחליף את הדרג הבא אחריו ברשימה (קרי מוכרנים פשוטים). באופן כללי, למרות שהמצב הזה ''משתפר'' משנה לשנה, עדיין הרבה יותר קשה להחליף דרג זוטר בשוק התכנות ובדיקת התוכנה מאשר להחליף דרג זוטר בקמעונות, תפירה או נקיון. ואף-על-פי-כן התופעות עליהן מטריע הכותב כייחודיות לשוק ההיי-טק הריקני מופיעות גם שם באותה המידה, בתלוי, כמובן, במידת ההון הפנוי שניתן להשקיע במצלמות דיגיטליות. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
התיחסתי למה שהתגלה אצל קבוצות עובדים בנמל אשדוד כאשר שר האוצר נתניהו ניסה לשנות משהו ארגוני שם. מצד אחד התגלה שקבוצת עובדים אחת שמנתה כמה עשרות עובדים (הסוורים אני חושב) מורכבת מקבוצות של 6-10 עובדים שכולם קרובי משפחה. במקביל התברר ששכרם החודשי של עובדים אלו היה 30-50 אלף ש"ח (בנטו). אני מנחש ש-95% ויותר מעובדי ההיטק לא מגיעים למשכורות כאלו ואני יכול גם להבין מדוע העובדים האלו עשו כל מאמץ כדי לשריין את המשרות המתפנות אצלם לקרובי משפחתם. ההנחה שלי, היא שנפוטיזם בולט במקום העבודה מעיד או על עבודה קלה במיוחד או משתלמת במיוחד. מסיבה זו אני מנחש כי השכר בנמל אשדוד או בחברת חשמל אינו פחות מבתעשיית ההיטק. (הנחה זו אינה בסתירה ואולי אפילו מחייבת קיומם של עובדי קבלן בשכר רעב במקומות אלו). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יצא לי לשמוע (ממקור שני) על מסקנותיה של עובדת משרד מבקר המדינה אשר חקרה את הנפוטיזם בחברת חשמל. בין קרובי משפחתם של עובדי חברת חשמל יש (באופן טבעי) מהנדסים, תכנתים, עורכי דין, מסגרים, חשמלאים וגם "עובדים בלתי מקצועיים". ע"פ ממצאיה של אותה עובדת משרד מבקר המדינה, הנפוטיזם מאוד נפוץ בחברת החשמל (אפילו מנהלי החברה נדהמו מהיקפו), אבל לא זה העיקר. העיקר הוא שהנפוטיזם אינו מחולק באופן מאוזן לרוחב החברה. בין המהנדסים בחברת חשמל (ויש לא מעט כאלה בחברה) מעטים יחסית הם כאלה שהם קרובי משפחה של עובדים אחרים. באגפי הלוגיסטיקה והמחסנים (וכן בתחום הפקידוּת), כמעט ולא תמצא "חסרי משפחה". הסיבה לכך היא (כנראה) שלמהנדסים ותכנתים, חברת חשמל איננה מקום עבודה מאוד אטרקטיבי. לפקידים ולמחסנאים - כן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה היא איך קרה שבחברת החשמל דווקא המקצועות האטרקטיביים הם פקידות ומחסנאות, בעוד ההנדסה איננה מקצוע אטרקטיבי. התאוריה (חסרת הבסיס) שלי: הנפוטיזם והאטרקטיביות מזינים ומחזקים זה את זה. מקצועות הפקידות והמחסנאות הם מקצועות עם דרישות קבלה (השכלה/נסיון) נמוכות יותר בעוד אינם נחשבים (בצדק או שלא בצדק) בזויים (כגון נקיון או שמירה). לכן קל יותר לישם נפוטיזם (כל בן משפחה עונה על דרישות התפקיד). בשל קיום הנפוטיזם (בהתחלה בקנה מידה מצומצם), לאט לאט נוצרו אינטריגות בקרב עובדי מקצועות אלה (בני משפחה עם מדיניות של שמור לי ואשמור לך), יותר מאשר במקצועות אחרים (כגון הנדסה). משום שעובדים אלה קרובים ומאורגנים יותר, אז הכוח הפוליטי שלהם עולה. משום שהכוח הפוליטי מתגבר, אז קל לעובדים אלה להפעיל לחצים לשיפור תנאיהם, בהשוואה לעובדים אחרים המתקבלים לחברה מ"בחוץ" ואינם קשורים זה לזה. משום שהתנאים משתפרים, מקצועות אלה הופכים לאטרקטיביים יותר ובכך מעודדים אף יותר את תופעת הנפוטיזם. בקיצור: סוג של תגובת שרשרת או פיצוץ נפוטיזם אקספוננציאלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים עם החלק הראשון של התגובה שלך, אבל לא עם השני. הנפוטיזם בחברת החשמל הוא (או לפחות היה) מדיניות גלויה ורשמית של החברה. כלומר, בהנתן שני מועמדים בעלי כישורים שווים, ייבחר בעל הקישורים השווים יותר. מובן שאינך יכול להציב את בנה של הבת דודה לתפקיד מהנדס, אם הוא לא מהנדס. אם הוא כן מהנדס, לא בטוח שהוא יעדיף לעבוד בחברת החשמל. ישנם מקומות עבודה אטרקטיביים יותר למהנדס1. כאשר מדובר בפקיד, חברת החשמל הוא מקום עבודה אטרקטיבי *ביחס לאלטרנטיבות*. אין משמעות הדבר שתנאיו של פקיד בחברת החשמל עולים על אלו של פקיד, אלא שהפער בין שכרם (בוודאי אם אתה משקלל את ההטבות הנלוות) בחברת החשמל קטן מאשר במקומות עבודה אחרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. לפני כמה ימים התפרסם בתקשורת (במסגרת סקר שנתי כלשהו) שחברת אינטל הפכה למעסיק הטוב ביותר במדינת ישראל כשהיא מדיחה מן המקום הראשון את חברת החשמל. המקום הקבוע של ח"ח בראש (עד עכשיו) נראה לי כעדות מסייעת להשערה שיש קצת הגזמה ביחס למשכורות המופלגות בהייטק. מצד שני יתכן שהסקר מתבסס על משהו כמו שביעות רצונם הסובייקטיבית של עובדי החברות (בחברת החשמל יש כנראה הרבה יותר עובדים לא מקצועיים שציפיות השכר שלהם נמוכות כך שקל לחברה להתעלות עליו. גם אינטל ביחס לחברות הייטק אחרות, מעסיקה הרבה עובדים שאינם בעלי רקע מקצועי-טכנולוגי). ב. אפרופו נפוטיזם, עלה בדעתי שאולי יש הגיון להתיחס לתופעה בגישה של "לא תחסום שור בדישו". אולי הבקרה צריכה להיות על התוצאות בלבד (הספק העבודה עלות וטיב השרות). ללקוח (נניח של שרותים עירוניים) לא כל כך אכפת אם הפקידה היא בת דודה של חבר מועצת העיר או לא. אותו מעניין איכות השרות שהיא מספקת. האם למשל במקרה של שיוויון כישורים צריך להעדיף את זה שאינו בעל קשרים משפחתיים? אני לא יודע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"שכרם של עובדי חברת החשמל וחברת מקורות המשיך להיות הגבוה במשק" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הייתי שמח לראות בידיעה הזאת אישור להשערתי כי המשכורות המופלגות בהייטק הן לפחות במידת מה ''סיפור טוב'' של התקשורת. אבל הידיעה התקשורתית הזו היא כמקובל בלתי ברורה. נראה שהמדובר ברשימה חלקית של שכירים במגזר הציבורי או משהו כזה. אפילו שכירי תעשייה במגזרים הפרטיים (טקסטיל. מוסכים, מתכת, כימיה) אינם נזכרים וכמובן שלא מגזרי ההייטק והאקדמיה, כך שקשה להסיק משהו מן הידיעה הזו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למיטב הבנתי אין קשר בין המקום הקבוע של ח"ח בראש (עד עכשיו) לבין השאלה האם יש או אין הגזמה ביחס למשכורות המופלגות בהייטק. מצד אחד כמות המשרות אותן יכול "כל אחד" למלא, גדולה לאין שיעור מכמות המשרות המקבילות בחברות ההייטק. מהצד השני, חברת החשמל, מעצם מהותה, מנפקת שרותים 52/24/7. כמות לא קטנה של עובדים נדרשת (באופן קבוע, לא על ב Mode מבצע) לעבודה בשעות ובימים בהם רוב העובדים במדינת ישראל נמים את שנתם או מבלים עם בני משפחותיהם. לדרישה זאת יש מחיר אשר מקפיץ את ממוצע השכר בחברה.1 ___ 1 כן, אני יודע, גם אחיות בבתי החולים מספקות שרות 52/24/7, ולמרות זאת אינן נמצאות בראש טבלאות השכר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
' רוב עצום מקרב 12K עובדי חח"י לא יחווה משך כל שנות הפעילות והשכר וההטבות המופלגות אפילו שבת אחת במשמרת. בחח"י מועסקים כ-500 א/נשים במשכורת של מנכ"ל משרד ממשלתי, פלוס. מטבע הדברים, במשרדי הממשלה יש רק מנכ"ל אחד למשרד. מלבד האוצר, בו יש שמונה תפקידים במשכורת זו. בניגוד לתפקיד מנכ"ל, הדורש השכלה וכישורים מסוימים, אין בחח"י מגבלה דומה. לדוגמא - מזכירה אחת, נטולת תארים והכשרה מיוחדת, הגיעה בזכות יחסיה עם ההנהלה, ובעיקר הוועד, למשכורת חודשית של כ-45K ש"ח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראיתי את רשימת "50 מקומות העבודה הטובים בישראל" בעיתון דה-מארקר, ואין לי אלא להסכים אתך ואולי אף להוסיף ולשער שלכל הסקר הזה יש חשיבות/משמעות אפסית. א. נראה שהסקר בעייתי בשני מימדים. במה שהוא כולל יש מספר דברים המעוררים שאלות ואף תמיהות (חברת הייטק יחידה בעשירייה הראשונה (אינטל) לעומת 7 בשנייה, מה ה"מציאה" הגדולה בחברות הטלפוניה למיניהן ובבנקים?). במה שהוא אינו כולל, הוא אינו מתיחס למגזרים שלמים ורחבים כמו עצמאיים למיניהם, עובדי ציבור (כמו האחיות שהזכרת ושאר עובדי מערכות החינוך, הבריאות וכו'). ב. הסקר מתואר במאמר כ"דירוג החברות שהכי כדאי לעבוד בהן", אח"כ כ"טבלת 50 החברות שהכי טוב לעבוד בהן" ולבסוף מן הכתוב בדברי ההסבר נראה שמדובר בסקר בו נתבקשו הנדגמים לדרג את החברות ע"פ מידת רצונם לעבוד שם. מובן שמדובר ב-3 דברים שונים לגמרי. אם, כפי שמסתבר להיות, התאור השלישי הוא הקרוב ביותר, הסקר מבטא סבך של תדמיות והערכות אישיות שאין להן הרבה קשר עם מדדים אובייקטיביים כמו למשל רמת השכר הממוצע. ג. לסיכום או שהסקר יכול ללמד אותנו מעט מאד על שאלת המשכורות בהייטק לעומת שאר המשק ו/או השונות בטווח המשכורות בתוך החברות והמגזרים קרובה מאוד לטווח המשכורות במשק בכלל, כך שלתוצאות הסקר אין משמעות אובייקטיבית רבה מדי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ב. יש בנקים1 שהם בהחלט "מציאה" - משכורות נאות, קביעות לוותיקים, בונוסים, סכומי כסף גדולים מאוד כמתנה לחג, תנאי פרישה נוחים, פנסיה טובה וצ'ופרים גם לפנסיונרים (אירועים, מסיבות וכולי). 1 אני מכירה את "לאומי" וכך זה שם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, כוונתי היתה לתהות מדוע משכורות עובדי הטלפוניה והבנקים צריכות להיות גבוהות משל עובדי חברות כרטיסי האשראי למשל. למיטב ידיעתי אין מחסור חריף במועמדים לעבוד בבנק או אפשרויות גדולות יותר למעול בכספי הלקוחות (בבחינת אחריות ששכרה בצידה). אגב: בסקר, מבין 3 הבנקים הגדולים, לאומי דוקא שלישי. אולי השכר הממוצע בבנקים גבוה, אך ההרגשה היא שלמשכורות הבכירים יש תרומה מכריעה למצב הזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מכירה שכר של ותיקים מאוד, לא בכירים, ללא תואר אקדמי (ובעצם גם ללא תעודת בגרות! אבל זה בגלל הוותק), והוא היה שכר להתברך בו. אין לי מושג איך להסביר את זה לעומת המשכורות בחברות האשראי למשל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אני מבין נכון את דברייך, יפה שאת מנסחת את דברייך כפי שאת עושה. רבים היום היו כותבים את זה בלשון גינוי. לא מעט מקומות עבודה לא היו נותנים לותיקים להגיע לאן שהגיעו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, אתה לא מצפה שאגנה את האנשים שפרנסו אותי מהמשכורת הזאת :-P | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |