|
||||
|
||||
יכול להיות שאתה צודק באשר לתחביר, ולהשלכות שלו על פיסוק. אבל מרבית ''ידיעת השלון'', עד כמה שאני זוכר, עוסקת בתופעות פונטיות ובניתוח מורפולוגי (שורשים, משקלים). יש לזה קצת השלכות על איות נכון של מילים בעייתיות, אבל נסיון להשתמש בזה כדי לקדם איות נכון הוא בלתי יעיל בעליל, חוששני. |
|
||||
|
||||
לא התכוונתי לשימוש בניתוח מורפולוגי כדי לקדם איות נכון, אלא לכך שזהו הכלי שמאפשר - לי, לפחות - להכריע בלבטים הצצים בשעה שאני כותב. אם תרצה - כשאני כותב אני מיישם פרוטוקול-תקשורת (או תקן) המנוסח בשפה מקצועית. כדי להבטיח יישום כהלכה, אני נזקק לעתים להיות מודע לתקן1 ולהבין אותו, וזה מה שלימודי ידיעת הלשון אמורים לאפשר לי לעשות. 1 מובן, ולא סותר את דבריי, שבני-אדם מיישמים את התקן כהלכה מגיל צעיר מבלי להיות מודעים לו |
|
||||
|
||||
אוקיי, יש בזה הגיון רב. רק הייתי משנה את הניסוח מ-"זה מה שלימודי ידעית הלשון אמורים לאפשר" ל-"זה מה שרצוי שלימודי ידיעת הלשון יאפשרו". כי אז הדגשים צריכים להיות שונים לחלוטין - אכן, ללמד פיסוק כהלכתו, כללי כתיב חסר (הרבה יותר חשוב מניקוד!), וכאלה. לחילופין, אם אתה חושב שהמקצוע הזה כיום ממלא את המטרה הזו (לא ברור מדבריך אם כן או לא), אנא ספק דוגמאות קונקרטיות. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |