|
||||
|
||||
אף אחד מאתנו אינו בטוח שהמסר של כתיבתו יעבור לקורא. כשזה קורה זה נחווה כהצלחה מיוחדת ''רק אזכיר כי מה שקובע בסופו של דבר הוא לא הסבר או כוונה שאתם יכולים לספק אלא מה שהקורא תופס במהלך הקריאה'' לא תמצא, אור, בן ברית נאמן יותר מאתנו לאמירה זו. השיר מתרחש במפגש האינטימי הסובייקטיבי בין הקורא לטקסט השירי. אנחנו ממש לא כותבים על ידי ברירה של מילים או ביטויים. בכתיבת שירה, כל אלה מתרחשים באורח אוטומטי בלי חישובים, לא לפני ולא אחרי. כתיבה מחושבת כזו היא אפשרית. אלא שאנחנו, כל אחד מאתנו, רחוקים מסגנון כתיבה זה. אנחנו כותבים בסגנון חופשי יותר. והביטויים מוערכים על ידינו כאשר ההיגד הרגשי הכולל בשיר מונח לנגד עיננו. כל הדיון בביטוי הספציפי הזה התרחש בעקבות התהיות שעלו אצלך כקורא סביב הטקסט הזה. אתה מהווה דוגמא טובה לקורא שהשיר כשל לגעת בו. יש כאלה ויש אחרים. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |