|
||||
|
||||
השאלה היא לא מתי התלונה קרתה, אלא מתי הקורבן מתחיל לתפוס את עצמו כקורבן. במקרה של ניצול בילדות, בד''כ קשה לילדים להתלונן, במיוחד נגד דמות שהם תופסים כסמכותית, למרות שהם יודעים שזה לא בסדר. לפעמים ההבנה שזה לא בסדר מגיעה רק בשלב הבגרות, בכל מקרה התלונה היא לגיטימית מאוד. לא לגיטימי שאישה בוגרת יכולה לראות באירוע שקרה לפני שנה פרשיית אהבים היום ואונס מחר. |
|
||||
|
||||
אבל מה גורם לך לחשוב שהיא לא תפסה את עצמה כקורבן כבר קודם, אבל פחדה להתלונן, כפי שמצויין שהיא טוענת בפסק הדין? |
|
||||
|
||||
בעיקר העובדה שלא ראיתי ראיות לכך שבית המשפט קיבל את הגרסה שלה, אלא נאלץ לתרץ שיתכן ויופעל לחץ ולכן צריך לעשות את זה גלוי. הרי אליבא דבית המשפט, אם הבחור היה מדווח לממונים, הכל היה בסדר, כאשר ברור שכל דיווח יהיה אחרי מעשה (אי אפשר לבוא לבוס ולספר על כוונות לשכב עם מישהי, הוא מייד יספר לך שיש לו כוונות דומות לגבי דוגמניות רבות), מכאן שהפגם לא במעשה אלא בסיטואציה (הלחיצה בפונטציה) שנוצרה אחריו. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |