|
||||
|
||||
כל הקביעות שלך בתגובה לעיל הן חסרות בסיס ונובעות מתפישה מוטעית של המציאות. אלו טענות שיכולות להיות נכונות במקרים מסויימים, אבל הניסיון להכליל אותן כנכונות עבור כל או מרבית המקרים הוא אבסורדי. "כשיהפוך למבוגר הוא יאבד את יכולות הילדות" מה הן יכולות הילדות המיסתוריות הללו? "הוא יעבור אינדוקטרינציה אקדמית" לא ברורה לי הטענה עצמה. בכל מקרה עד היום לא הייתי עד למקרה של מתכנת שהאקדמיה גרמה לו נזק. הייתי עד להרבה מקרים של מתכנתים, מבריקים או בינוניים, שהיכולות שלהם היו פחותות ממה שהן היו יכולות להיות לו היו לומדים נושאים מתקדמים בתכנות, בין אם באקדמיה או באופן עצמאי. "הוא יהיה מותש אינטלקטואלית" אני לא מרגיש מותש. בשנה האחרונה למדתי שתי שפות חדשות. קולגות שלי בולעים ספרים על נושאים שונים בתכנות או על פלטפורמות ספציפיות בקצב מסחרר. שוב - עדיין לא נתקלתי במתכנת שהצמאון שלו לידע בתחום פחת באופן משמעותי. יש כאלו שמלכתחילה היו בעלי צמאון גדול לידע בתחום ויש כאלו שלא. אבל אצל כולם הוא נשאר דומה. "לחשיבה תהיה לו אסוציאציה של סבל" שוב - הכללה חסרת בסיס. גם בעצמי וגם בקולגות שלי אני רואה הנאה וסיפוק מהתמודדות עם אתגרים אינטלקטואלים. "[ה]יכולת המופחתת שיש לו בזקנתו" 30+ זה לא זקנה, והיכולות עדיין לא מופחתות ברמה כזו אקוטית. עשר או חמש עשרה שנה של ניסיון וידע לעומת זאת תורמים הרבה יותר מאשר מעט היכולת שפחתה. "בשלב זה הוא יוכל לעבוד בנושאים המעטים בהם יש לו ניסיון" שוב - חסר בסיס. אנשים עוברים לתחומים שונים כל הזמן. קולגה שלנו שעזב עבר לחברה שמשתמשת בפלטפורמה אחרת, שאותה הוא למד בעצמו במשך השנתיים האחרונות. אני יכול להעיד לגבי עצמי, כמי שנתפש בצעירותו כאחד מילדי הפלא שלך, שהיכולות, הידע, וההבנה שלי היום עולות כמה מונים על מה שהן היום כשהייתי בתיכון ובתחילת דרכי בהיי-טק אחרי הצבא. בנוסף ניסיון החיים והניסיון בתחום תורמים לי רבות. אף אחד אצלנו לא מוצא לנכון לגייס "ילד פלא" מבריק וחסר ניסיון לתפקיד בכיר ו/או ללא פיקוח של אחד מראשי הצוותים. |
|
||||
|
||||
"מה הן יכולות הילדות המיסתוריות הללו?" ""זהו טבע האדם שלילדים יש יכולות שלמבוגרים אין - כמו בלמידת שפה מדוברת."" במחזור החיים של היונקים, הגיל הצעיר מיועד לא רק לגדילה פיסית, אלא גם לגדילה אינטלקטואלית. בגיל 30 אבות אבותינו היו קרובים לסוף, וההשקעה שבלמידה היתה פחות מחזירה את עצמה מאשר בילדות. אם טבענו מותאם לתנאי הסביבה של אבותינו, אנשים בני 30 אמורים לשאול פחות למה למה למה מאשר ילדים בני 7. נראה שזה אכן כך. הם לא הפסיקו להסתכרן בגלל שהם יודעים כבר את כל התשובות, גם לא כי הם יודעים שאף אחד לא יודע את התשובות, אלא מפני שהם עברו את שלב הלמידה והגילוי. הם נמצאים בשלב בו הם בעצמם מגדלים ילדים, צדים, נלחמים בשבטים אחרים ועוד עניינים של מבוגרים. you can't teach an old dog new tricks
|
|
||||
|
||||
הניסיון מלמד שאפשר דווקא ללמד כלבים ''זקנים'', באמצע חייהם, טריקים חדשים, ושאת הישנים הם עוד לא שכחו, אלא דווקא שכללו. |
|
||||
|
||||
ראשית הרשה לי להביע טרוניה כללית בנוגע לנסיון להסביר את כל התופעות הקוגניטיביות כולן תוך השענות על חברת ציידים-לקטים ו-"כללי היסק/גזירה" אבולוציוניים/גנטיים. המעבר מממצאים ארכיאולוגיים/אנתרופולוגיים למסקנות בתחום היכולות השכליות הוא במקרה הטוב ניחוש מושכל... ובמקרים רבים פשוט נסיון לספר סיפור קוהרנטי. אז נכון, אולי לפי שעה זה עדיף על "שום סיפור", אבל זה לא באמת מדע. או לכל הפחות לא כזה שניתן לגזור ממנו טענות חד-משמעיות. וכעת לאמירה לא מבוססת משל עצמי (לא זוכר אם שמעתי את זה ממישהו, וייתכן שהעניין עלה כבר אפילו ב-"אייל")... נראה לי שלמרות שבמתמטיקה השגים רבים וחשובים הושגו בשנות ה-20 המוקדמות של החוקרים, הרי שבמדעי המחשב תוצאות חשובות הן פרי עבודתם של חוקרים בעשורים ה-3, ה-4 ואף החמישי לחייהם. ייתכן שדווקא במדמ"ח נחוצה מזיגה אחרת של חדשנות ונסיון על מנת להגיע להשגים. |
|
||||
|
||||
אולי זה פשוט נובע מכך שמדעי המחשב במתכונתם היום ורוב חלוציו עסקו בתחום אחר לפני. טיורינג במתמטיקה (כמו עוד המון), שנון בהנדסה וכדומה. |
|
||||
|
||||
הדוגמאות שלך ארכאיות ובנוסף מחטיאות לחלוטין: טיורינג פרסם את העבודה שלו על מכונות חישוב ב- 1936, כשהיה בן 24. שאנון המציא את האלגברה הבוליאנית ב- 1937, כשהיה בן 21 ואת תורת האינפורמציה ב- 1948 כשהיה בן 31. |
|
||||
|
||||
אם "שאנון המציא את האלגברה הבוליאנית", האם בול המציא רק את המשחק בול פגיעה? |
|
||||
|
||||
אם הייתי כותב "המעגל הלוגי" היית מרוצה? אתה מוזמן לקרוא את הגרסה המלאה http://dspace.mit.edu/handle/1721.1/11173 . |
|
||||
|
||||
לא, לא הייתי מרוצה. אני לא מרוצה באופן גורף. (ואנא, אל תקח אותי ברצינות יתר. הפסוקית העלתה חיוך קט על פני וחשבתי לשתף אותו עם אחרים דוקא ביום העצוב הזה) |
|
||||
|
||||
כמו כן תודה על הקישורית. זאת הפעם השניה היום שאני מופתע לראות שמישהו שחשבתי שהוא בר מינן מזמן עדיין נלחם באנטרופיה. |
|
||||
|
||||
לא רוצה לצער אותך אבל:http://en.wikipedia.org/wiki/Claude_Shannon |
|
||||
|
||||
מצד שני, אפשר להתנחם בכך שאוחזת עץ השקד עדיין מש''קית ת''ש. |
|
||||
|
||||
אולי יש יותר מאחת שנושאת את השם הזה. |
|
||||
|
||||
מישהו צריך ליידע את האדונים הנכבדים מ MIT. |
|
||||
|
||||
אף אחד לא נלחם פה בשום מפלצת אגדית, סתם ריב טיפשי על חתיכות שמש. |
|
||||
|
||||
אני לא מאמין שנתנו לפתיל הזה להתפתח עד לכאן ואף אחד מאיתנו לא נזכר בקאנות': |
|
||||
|
||||
הרבה הישגים במתמטיקה הושגו ע"י חוקרים צעירים, אבל עדיין אני מאמין שממוצע הגיל להישג גדול הוא 30 ולא 16, יותר מכך נראה שעם הזמן הגיל הזה רק עולה כי אנשים צריכים ללמוד יותר לפני שהם יכולים לעשות באמת משהו גדול. למעשה גם "ילדי פלא" במתמטיקה שהגיעו להישגים גדולים לא הגיעו אליהם בלי ללמוד - לרוב אלו אנשים שמתחילים ללמוד מתמטיקה ברמה של אוניברסיטה (והרבה פעמים גם במסגרת של אוניברסיטה) בגיל 12-13. לגבי מדעי המחשב אני לא שמעתי על ילד שבלי ללמוד הצליח לכתוב תוכנה שמשחקת שח, מזהה אוביקטים, מכפילה מטריצות או עושה כל משימה אלגוריתמית לא טריויאלית יותר טוב ממה שהיה ידוע למדע. |
|
||||
|
||||
שלב הלמידה והגילוי ושלב העמקה, ההפנמה והחידוש, הם שני שלבים שונים. ילדים אכן טובים יותר בשלב הראשון1. מבוגרים כבויי עיניים לא טובים בשלב השני (אבל לא כולם כאלה). __________ 1 הדוגמאות למעלה מדגימות בדיוק את זה. הילדים *משחקים* ומגלים כל מיני אלגוריתמים (לעתים רחוקות בשל תובנה עמוקה, לעתים קרובות במקרה או ע"י קריאת חומר שהוא כבר ידוע בתחום) שעושים כל מיני דברים יפים ומעניינים, אבל שהם לא לגמרי מבינים. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |