בתשובה להאייל האלמוני, 17/04/08 11:49
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ואיפה בדיוק אני דיברתי על כתיבה שמנה או רזה? אני מקווה שאינך קורא שירה באותו אופן שאתה קורא את תגובותיי. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, לא שמנה ולא רזה. שאלת שאלה בתגובה 476168: "היש אגרוף שאינו נחוש?" ושאלה זו באה, כנראה, מי יודע, מי חכם ויידע - אולי, קשה מאוד לקבוע - אבל אולי באה שאלה זו, בצוותא עם עוד מספר שאלות נוקבות והרות משמעות - להמחיש במשהו את דבריך שקדמו לה - כי "הטקסט הזה מדגים לדעתי [לדעתך, כמובן. א.א.] כתיבה שאין לה מה לחפש בתחום השירה כי אינה מנצלת את המדיום השירי ומה שהוא מאפשר." ובכן, נעזוב בזאת את אלתרמן אשר טרח להבדיל בין אגרופים העשויים מחומר קשה לבין אלו העשויים חומר רך - אגרופי *שלי* אינו נחוש. הוא אינו נחוש כלל וכלל, ואולי משום כך מעולם לא הגיע לכלל שימוש בתכונה המובנית של האגרוף - הלא היא תכונת אגרופנותו. בכל פעם שאוגרף האגרוף הנ"ל עד היום - היסס ממושכות, הפגין חוסר נחישות גם אם היה בסביבה מישהו שנגיפת אגרוף יכולה היתה ללמדנו לקח או שניים, חשובים ונחוצים - וחזר ונפתח לו כלעומת שנקמץ. הנה, יש לנו אגרוף אחד בעולם שאינו נחוש - ומכאן יצאנו למדים כי הכתיבה של הגברת רבנו "יש לה מה לחפש בתחום השירה" (?). אין צורך בתגובה, חסוך את המאמץ. תודה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושש שפספסת את הביקורת של אור. הוא התכוון להגיד ש''אגרוף נחוש'' זאת קלישאה צפויה. דווקא השיר של אלטרמן מראה איך אפשר לכתוב על אגרוף בלי ליפול בקלישאות צפויות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לצערי לא אני פיספסתי את כוונת אור, אלא ייתכן שאתה פיספסת את כוונתי, אבל זה באמת לא משנה. חשוב הרבה יותר: איפה נמצאת רשימת הקלישאות הצפויות? (שמא אתבלבל גם אני, חלילה, ואחזור על איזה "עזה כמוות אהבה", או "קשה כשאול קנאה". כדאי לבוא מוכנים, על כל מקרה) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חשבתי שפספסת את כוונתו של אור, עכשיו הבנתי שזה אפילו לא מעניין אותך. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |