|
||||
|
||||
אני חייב להודות - הכל באשמתי. לפני כשנה, בחוה"מ פסח, התלבטתי האם להשקיע את האנרגיה שלי באכילת חמץ או במלחמה בתאונות דרכים, שעבוד נשים, שליטה של 19 משפחות על כל המדינה, עושק עובדים זרים, פדופילים, סוטים וכדומה. אני מודה - שגיתי. בחרתי לאכול חמץ ולא לפתור את כל הבעיות האלו. השתא, אם ירצה השם, אשקיע את האנרגיה בכיוונים אחרים. תודה. |
|
||||
|
||||
חבל, אם היית משקיע לפחות איזו פרוסה או שתיים באחת מ-19 המשפחות, מצבנו היה קצת יותר טוב היום. לא בסדר! לא בסדר!! |
|
||||
|
||||
זה בדיוק העניין. סוף סוף אנחנו מבינים מדוע שולטות בנו היום 10 משפחות, כאשר לפני שנה היו רק 18. בטח צירפת אליהן את משפחת מוכרי החמץ הארור הזה. טוב לראות שאתה לוקח אחריות, אבל רצוי לגבות אותה במעשים! |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |