בתשובה לאיציק ש., 14/04/08 16:57
 |
|
 |
||
|
||||
 |
עדיין, אותו גזבר הביא את נקודת המבט שלו כגזבר הקיבוץ. זו לא בהכרח עמדת הקיבוץ (אם ניסית לרמוז שהופעל לחץ של הקיבוץ, כאחד מהבעלים) ובוודאי שזו לא עמדתו של מנהל ביה"ס. באופן כללי, אני מניח שבדיונים כאלו כל אחד "מושך" לכיוון שלו, ומציג את הדברים מנקודת המבט שלו - ואין לשפוט מכך על ההחלטה הסופית. באותו אופן, אם הגזבר היה טוען שיש לקצץ בשיעורי הכימיה (שעולים כסף בשל השימוש בחומרים) ולהוסיף שיעורים זולים יותר - האם היית טוען שעמדת ביה"ס היא שכימיה חשובה פחות מספרות? לא היית טוען זאת אפילו אם באמת היתה מתקבלת החלטה לקצץ בשיעורים, מחוסר תקציב. לגבי ה"תפיסה שקשה לה להתמודד עם הערכות שאינן מדידות" - שתי הערות: 1) לדעתי המקום שבו התפיסה הזו מתגבשת הוא דווקא ביה"ס, שם התלמיד רגיל שנותנים לו ציון ושופטים אותו על פי ציון זה. אם אתה רוצה לשנות את התפיסה הזאת - המקום להתחיל בכך הוא בבית הספר. האם אתה רואה את עצמך מסתדר ללא מתן ציון לתלמידים? אגב, מורים הרבה פעמים אומרים ש"הציון הוא לעבודה ולא לתלמיד" - וזה נכון גם בשוק העבודה: הציון הוא לעבודה ולא לעובד. ובכל זאת, עתידו של העובד\תלמיד נקבע ע"ס ציון זה. 2) גם בשוק העבודה, כמו בבית הספר (ואף יותר), לפעמים צריך להשוות בין אנשים. בוא ניקח את זה לכיוון החיובי דווקא: נניח שהוטל על מנהל ביה"ס לבחור מורה *אחד*, מצטיין, שיקבל תעודת הערכה משרת החינוך. האם עליו לומר - "הערכתי את המורים השונים אינה מדידה, אין לי אפשרות לבחור מורה כזה" ולוותר על הפרס? לא תמיד (ואולי לרוב) ההחלטה שקולה - לפעמים מעורבים בה שיקולים זרים, ולפעמים היא סתם שטחית. אבל הדרך להתמודד אינה לכפור בעצם הרעיון שמשווים בין אנשים שונים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מתפרץ אצלי לדלת פתוחה; אינני ממעריציה הגדולים של מערכת החינוך.לגבי הגיזבר ההוא: א. הוא ישב שם כחבר בהנהלת בית הספר ובית הספר תפקידו לספק חינוך לילדים ואיננו מרכז רווח. ב. הרב הנהנו בראשם כשהוא דיבר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא נראה לי עקרוני להמשיך להתווכח דווקא על אותה ישיבה זכורה לדראון עולם (אצלך). מעבר לכך, מהדברים שלך עולה שהבעיה היא לא בכך שמשתמשים במדד לא רלוונטי, אלא בכך שמשתמשים במדד בכלל, ובכך מצמידים "ערך" לאדם. כלומר, אתה מתנגד לקביעת ערך אפילו אם המדד יהיה הכי רלוונטי שאפשר (תקן אותי וגו'). ראשית, אני לא חושב שבעצם מתן ציונים לעובדים הפכנו אותם לרכוש המעביד. שנית, זהו כלי הכרחי לקבלת החלטות לגבי עובדים (קידום, קביעת משכורת, בונוסים, העלאות בשכר, פיטורים וכו'), וגם כלי חשוב למשוב לעובדים(1). אם המנהל לא משקיע זמן ומאמץ בניתוח פרמטרים שונים אז הוא לא עושה את עבודתו נאמנה (וצריך לתת לו ציון נמוך ב"טיפוח כח אדם"), אבל ללא המדדים האלו הוא לא יוכל לבצע את עבודתו כלל. --------------- (1) אפשר להעביר משוב לא כמותי, אבל הוא יכול בקלות להיות מעורפל ולא אפקטיבי (בעיקר אם המנהל מתחמק מביקורת ישירה). כמובן שגם משוב שכולל רק מספרים ולא הסברים הוא לא אפקטיבי. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |