בתשובה לא. דה בוטון, 07/04/08 23:44
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אם אתה "חילוני אתאיסט" כהגדרתך, מדוע אתה מאמץ מקיים מנהג יהודי דתי ו"לא אוכל חמץ בפסח"? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כמו שכתבת: מנהג. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היה על זה כבר דיון באייל בו זכיתי לגידופים (מדורפל אם אינני טועה) על העדפתי זו <דמיין קישור>. מבחינתי, אני יהודי על פי לאום גם אם לא על פי דת. אני צם ביום כיפור ולא אוכל חמץ בפסח כמנהגים מסורתיים, שהיו נהוגים ע"י הורי, הוריהם וכן הלאה ומסמלים בעיני ערכים כלל-אנושיים חשובים (חשבון נפש וחופש בהתאמה). אני חושב שיהודי יכול לחגוג בדרכו את חגי ישראל ולהיות שייך ללאום שלו, ללא קשר לאמונה דתית זו או אחרת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוודאי שלא באתי לגדף חו''ח. אם כבר דנת בנושא, לא אדוש בו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא חשבתי שבאת לגדף וגם אין לי בעיה לדון שוב בנושא. סתם נזכרתי בזה - נדמה לי שזו היתה אחת התגובות הראשונות שלי באייל אם לא הראשונה | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סוף סוף. אני חושב שזו הפעם הראשונה שאני נתקל בתגובה שמנסחת בדיוק את מה שאני כל הזמן אומר לעצמי ולאחרים סביבי. אני דרך אגב מגדיר את עצמי כ''יהודי חילוני'' או ''יהודי על-פי מסורת''. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אשמח לדעת כיצד אדם יכול להיות 'יהודי חילוני' או 'יהודי על-פי מסורת' מבלי להאמין באלוהים ובהשגחה פרטית ומבלי להאמין במיתוסים של הדת? מה מגדיר אותך כיהודי מלבד ביצוע כמה מצוות עשה ואל תעשה בסיסיות ומלבד המבט החיצוני של הלא יהודי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עפ"י ההלכה מה שמגדיר אותו כיהודי הוא היותו בן לאם יהודיה. עפ"י הביולוגיה העניין מסובך יותר וכולל פראמטרים נוספים, אם כי נראה לי שגם שם ניתן יהיה למצוא קשר מסויים בינו לבין משפחות שהיו מזוהות כיהודיות, מספר דורות אחורה, בגלויות שמהן הגיעו הוריו. עפ"י השקפתו של הפרופסור ליבוביץ', הנסמכת על משנת הרמב"ם (למרות מחלוקות פרשניות מסויימות), אין האמונה באלוהים עומדת בפני עצמה אלא כל כולה, קיומה ומהותה - קיום תורה ומצוות. דבר זה הופך את שאלתך, היוצרת צמידות בין יהדותו של אדם לבין עניין "... להאמין באלוהים ובהשגחה פרטית [...] להאמין במיתוסים של הדת" - לחסרת משמעות וחסרת תוכן. עפ"י הגדרות מסויימות המקובלות בעולם הנאור - תחושת ההזדהות של הצרפתי עם העם הצרפתי, תחושת ההזדהות של האנגלי עם העם האנגלי וההגדרה העצמית של שניהם את עצמם כבני העם הצרפתי/אנגלי - היא בעלת משמעות קרדינלית בקביעת השתייכותם לעמים אלה (לא כן הדבר אצל הגרמנים, למשל, אצלם העניין מסובך יותר). אם אפשר היה להעתיק את העקרון הזה אל היהדות (וזה מסובך וקשה) - היתה יהדותו של אדם נקבעת בשיטה לא רעה בכלל, כמו שאמרה פעם שולמית אלוני (נדמה לי שזה היה בפרשת בנימין שליט, ב-1970): "בנאדם אומר שהוא יהודי, למה לא להאמין לו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במלים אחרות, אם זה היה טוב להר גבלס, אז מי אני שאתווכח איתו? (הערה: תגובה זו לא נועדה לקנטר אלא להביע תמיכה ברוח נכאים) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו לא התשובה שאני מחפש. אני יודע שעל פי ההלכה אם אמי יהודיה אף אני יהודי. לפי תפיסה זו אני יהודי על פי ההלכה. לטקסט ההילכתי אין חשיבות מכוננת, קדושה ומחוקקת בעיני ולכן מבחינתי אין זה משנה אם אני יהודי על פי ההלכה או על פי תקנון בית הספר הדמוקרטי בחדרה. אני מודע גם לשאר ההיבטים אותם ציינת. אולם אני שואל משהו אחר. נראה שהזהות היהודית החילונית הינה דבר אחר. היום יש ישיבות חילוניות ולימודי גמרא אלטרנטיביים. כל מיני אנשים מגלים מחדש את היהדות. אני שואל מהי הזהות הזו, מה יש בה, מה הם מרכיביה, כיצד ניתן לחלן את היהדות? האם שמירת כשרות ואי אכילת חמץ בפסח ללא הטעמים הדתיים שבמצוות אלו אינם מעשים מיותרים וחסרי משמעות? ואם התשובה היא לא, מה הם מעניקים? במילים אחרות: כיצד מתייחס היהודי החילוני או היהודי עפ"י מסורת לחלק זה בזהותו, איזה משקל יש לו בזהות העצמית שלו ולמה הוא משמש? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תוכל לפרט בבקשה על הגרמנים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכל עניין של השקפה והגדרות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(אם זה עדיין מעניין אותך - טרם שוכנעתי שזה לא טיפשי, לבחור את המסורות שאתה מכבד, את ההוגים שאתה נותן להם העדפה בהקדשת זמנך שלא על חשבון הערכת ערך דיעותיהם בלבד, וכן הלאה, על בסיס שושלת היוחסין שלך.) | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |