|
יש להבחין בין אי-אפליה לבין העדפה מתקנת (או, בלשונך, אפליה מתקנת). ההעדפה המתקנת איננה קיימת ואין הדורש שתתקיים בשוק התעסוקה הפרטי. בארצות שבהן היא הונהגה (למעשה, בעיקר ארה"ב ובישראל, אבל אולי יש לי בעיה עם הזכרון או עם היעדר נתונים מספיקים), נעשה הדבר בזרועות השלטון (בארץ, בעיקר במערכת המשפטית - במינוי שופטות בביהמ"ש העליון, בשנים האחרונות), במוסדות להשכלה גבוהה (בארה"ב - ה"מכסות" המפורסמות לאמריקאים ממוצא אפריקני), בדירקטוריונים של חברות ציבוריות ובכמה מפלגות (מרץ) בסידור הרשימה לכנסת.
השוק הפרטי הוא סיפור אחר לגמרי, והדרישה בארץ היא ל*אי אפליה* מטעמי מין/ מוצא/סיבה אחרת בקבלה לעבודה, ולא להעדפה מתקנת שטיבה הוא שונה לחלוטין והיא תחייב עפ"י חוק קבלת מינימום של כך-וכך עובדים הנמנים על "קבוצה חלשה/מוחלשת" כזו או אחרת (עפ"יר - נשים וערבים).
כך שאם מתחיל להיווצר כאן עכשיו תת-דיון על העדפה מתקנת במקומות עבודה פרטיים - זהו תת-דיון תיאורטי בלבד.
|
|