בתשובה לאסף ארצי, 06/04/08 21:26
 |
|
 |
||
|
||||
 |
1. ידוע לי שהחרדים אינם מהווים קבוצה הומוגנית ושיש מתחים ופלגנות בין מזרחים-אשכנזים ובין חצרות שונות. אולם מול הציבור החילוני הם מאוחדים יותר. 2. תהיתי אם לענות על השאלה הזו. שאלתי את עצמי מדוע שאלת אותה. אין לי מספיק ידע ספציפי בדיני רכוש אולם אני מזהה בשיטה הקיימת סדר עדיפויות בלתי צודק, כזה שמציב רווח לפני רווחה ומאפשר מערכת כלכלית פראית. 3. על השאלה הזו קשה לענות. כל חקיקה תהיה דכאנית כלפי פלח מסוים באוכלוסיה. חינוך חובה כופה עצמו הן על ההורים הן על הילדים. אם וכאשר יהיו לי ילדים איני יודע באיזו דרך אחליט לפעול. חינוך ביתי נשמע לי כמו פתרון טוב, גם אם בעייתי מבחינות אחרות. חוק לגיטימי הוא חוק שבלעדיו החברה תתנהל באופן גרוע או חוק שבלעדיו יוחלו חוקי המסורת או הרחוב, דבר העשוי לאפשר כאוס, אי צדק ואף דיכוי ואכזריות. אני לא מצליח לחשוב על חוק שנראה לי לגיטימי אף שאינו תואם את הצדק כפי שאני רואה אותו. יכול להיות שאיני סובלני כל כך. אני מקבל צורות חיים שונות משלי ואני מצפה שגם הן יקבלו את שלי ולא ינסו להשפיע על המרחב שלי. פלורליזם הינו מצב מבורך בעיני. השאלה היא האם ניתן להיות פלורליסט בחברה בה עליך להתגונן מפני אלו שכלפיהם אתה סובלני. 4. מ.ש.ל? "כי ככה זה" ודומיו אינם קבילים בעיני. התשובה היותר מתקבלת על הדעת היא כי "החוקים (ועוד חוקים שלא הזכרת, כמו חוקי השבת) נובעים מרצונם של חכ"ים דתיים להרגיש שהם חיים במדינה יהודית, לפחות בפרהסיה, וזה מתבטא גם במסורת דתית, ולא רק בשפה ובחוק השבות". לי אין עניין במסורת אבל גם אין לי בעיה שאחרים יקיימו אותה. המתות חסד- בהחלט ראוי לחוקק חוק שיקבע שכל אדם יוכל לחתום בכל שלב שהוא בחייו שהוא מעוניין שלא יעשו דבר להשארתו בחיים במידה והוא יגיע למצב של צמח או מצב דומה שבו הדרך היחידה להשאירו בחיים הינה באמצעות מכונות החייאה וכדומה. שוב, אם למישהו זה נראה לא מוסרי שלא יחתום על המסמך הזה. כך גם בנוגע להפלות, טקסי קבורה, שריפת גופה ושאר עניינים הקשורים לגוף הפרטי שלי. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
שרשור צדדי לסעיף 2. - אילו כפיה ואי-צדק אתה מזהה בחוקי הרכוש? אני שואל כי הזכרת את העניין ואני רוצה לשמוע למה אתה מתכוון. אם אין לך עניין, סבלנות, וכח להיגרר למה שעלול להיות עוד דיון שוק-חופשי, אני מוכן בהחלט לוותר על הדיון הזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
3. טוב, נוותר על הגדרה. נסתפק בדוגמאות (המשך בסעיף 4) 4. לא מ.ש.ל, הסברים אפשריים. 'כי ככה זה' פירושו - כי ככה זה היה קודם, ולא טרחו לשנות את המצב. למשל - לא הקימו בית קברות אחד מרכזי לכל המדינה, אלא השאירו את האחריות על הקבורה בידי הרשויות המקומיות. עוד דוגמא - לא הקימו ארגון ציבורי חדש שיעסוק בקבורה, אלא השאירו את החברה קדישא. 'ואם זה היה ככה, אז מה?' אז בד"כ מתקנים חוק רק כשהוא גורם למצב בלתי נסבל, ולא סתם מטריד. ולכן הרבה חוקים נותרו ללא שינוי מאז קום המדינה ואולי גם קודם. חוק המתות חסד - האם תכפה על הרופא לנתק את החולה מהמכונות, גם אם זה נוגד את ערכיו? האם הגוף הפרטי שלך צף בעולם עצמאי ללא השפעה על אחרים? לך אין עניין במסורת ולאחרים כן. יש חוקים הכופים ערכים חילוניים על הפרהסיה, למשל - הריבית הנגבית מהלוואות נקבעת ע"י בנק ישראל שהוא גוף ממשלתי. ויש חוקים הכופים ערכים דתיים על הפרהסיה, כחוק החמץ. האם לגיטימי שהמדינה תקבע כללים לרשות הרבים, ותאפשר (ברוב המקרים) ליחיד לחמוק מכללים אלו ברשות היחיד? נניח שהיה חוק האוסר התאבדויות בפרהסיה, בגלל ההשפעה המזעזעת על הציבור. מטבע הדברים המתאבד לא היה נענש, אבל מי שהיה נתפס בנסיון התאבדות בפומבי היה מאושפז בכפיה. האם חוק כזה הוא לגיטימי? (אני אישית מתנגד לו, הוא מטופש מדי וכמעט לא ניתן לאכיפה, אבל נראה לי שהוא לגיטימי) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך בדיוק הריבית היא חוק חילוני ? (מעבר לזה שזה לא נכון, יש הבדל בין גופים מפוקחים כגון הבנקים לאחרים, וגובה הריבית שנקבעת ע"פ גובה הריבית שנותן בנק ישראל, כלומר תוצר עקיף). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איסור רבית - 'לֹא-תַשִּׁיךְ לְאָחִיךָ נֶשֶׁךְ כֶּסֶף' (דברים כג' כ'). נכון שערך הרבית עצמו לא נקבע ע"י בנק ישראל, אבל בנק ישראל מרשה, ואולי מעודד, את הבנקים לגבות רבית על הלוואות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אף אחד לא מעודד את הבנקים לגבות ריבית, זה בערך כמו לעודד עובד להפקיד את צ'ק המשכורת. ישנם היתרים הלכתיים להלוות כסף בריבית (להבדיל מאיסלם שם הם צריכים להתפלפל קצת יותר מדי על כל משכנתא), ע"ע http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%99%D7%AA%D7%A... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדיוק, הרבית הפכה לעניין טבעי ופשוט, כמו משכורת לעובד. כל כך פשוט, שההצהרה שהדת אוסרת הלוואה ברבית נשמעת תמוהה. יש היתרים במקרים מסויימים (משכנתא, הלוואה לצורך עסק) ובתנאים מסויימים (שהמלווה מקבל על עצמו חלק מההפסד במקרה שהלווה לא יצליח להחזיר, ובכך הוא הופך ממלווה לשותף). אבל במקרה של רבית על משיכת יתר, במקרה רגיל - שהכסף נמשך עבור הוצאות שוטפות, ולא עבור השקעה בעסק, התנאים האלו לא מתקיימים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העניין הפך להיות כמותי כמו עניין הרווח. פעם היה קיים מושג כמו JUST PRICE - היום זה רק עניין של היצע וביקוש. במצבים מסויימים ההיצע והביקוש מובילים למצב של JUST PRICE .במצבים שקיימים היום בו יש הרבה מיקרים של עקומות קשיחות ויכולת השפעה על השוק, המושג JUST PRICE נפח את נישמתו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(המאמר של הרב דניאל וולף מסכם יפה את הדיון בין הרב אריאל והרב בן נון) הדיון אם איסור רבית חל על בנקים או לא הוא דיון תיאורטי מעניין, אבל גם הרב יעקב אריאל וגם הרב בן נון מסכימים שמצב שבו אנשים יכולים להגיע לחובות שאינם יכולים לעמוד בהם בגלל משיכת יתר הוא מצב פסול מבחינה דתית ומוסרית. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |