בתשובה להאייל האישי, 07/04/08 6:36
 |
|
 |
||
|
||||
 |
' לגבי שדרות יש לחלק את השאלה ל-2 סוגיות נפרדות: א. האם הייתי נשאר עם הילדים בשדרות - כנראה שלא. למרות הסיכון הסטטיסטי הנמוך יחסית (לעומת המצב ששרר בהתנחלויות רצועת עזה). הורה אחראי גם דואג שילדיו יחצו כביש ראשי בשלום. ב. האם הייתי עובר דירה מהמרכז לשדרות בעת הזאת - בטוח שלא. הפקרת הילדים לסיכון (גם אם קלוש) אינה מהווה עבורי 'תשובה ציונית הולמת' לקסאמים ולחמאס. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא חושב שכל מעשה צריך להימדד באופן בלעדי על פי הקריטריון של ''הורה אחראי''. למעשה, אני חושב שטוב שבמציאות רוב רובם של האנשים אינם מתנהלים וקובעים את חייהם על פי קריטריון זה בלבד. אפשר להמשיך את קו המחשבה שלך ולומר שהורה אחראי לא יתגייס למילואים בזמן מלחמה מכיוון שזה מגדיל את הסיכון של ילדיו לגדול כיתומים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
' זה לא חשוב מאוד מה הקריטריון להנעה לפעולה כל עוד הוא עומד במבחן ההגיון. שילוב אלמנט הרציו בתהליכי קבלת ההחלטות מהווה תנאי הכרחי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כתבת שאילו היית גר בשדרות סביר שלא היית נשאר לגור שם לאור המצב הביטחוני. האם היית מתגייס למילואים בזמן מלחמה לנוכח הסיכון לחייך ולעתיד ילדיך? אנא נמק ופרט את ההבדלים בין המקרים אם הם קיימים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
' אנסה להסביר את ההבדלים המהותיים בין דילמות שונות לחלוטין. כשהתגייסתי לסדיר, קבע ומילואים - קיימתי אמנה בין-דורית. כפי שקודמיי נלחמו על הקמת המדינה בתש''ח, קיומה במלחמת ששת הימים, ויתר המבחנים עד תקופתי, כך ניסיתי לתרום את חלקי בבוא המועד. גם במחשבה על העתיד. הרי אם אני חלק מהשרשרת, יש סיכוי רב יותר להמשך הסולידריות הישראלית לאורך השנים והדורות הבאים. כל תקופה והקשר שלה לעבר ולעתיד. בשונה לגמרי מעניין שדרות. שדרות אינה שדה קרב. היא עיירה במצוקה עוד טרם הקסאם. לא הייתי פוגע בשערה משערות ילדים שנקלעו לחיות במקום עקב מקריות מגורי הוריהם. זה לא נכון ולא הוגן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מבין מדוע במקרה של הצבא אתה מתעלם מההיבט של סיכון הילדים ומה שקראת לו ''הורות אחראית'' ואילו במקרה של שדרות זהו ההיבט היחידי אותו אתה מחשיב (ברשותך, נתעלם מההערה על מצוקתה של שדרות עוד טרם הקסאם- לא על זה אנו דנים). דרך אגב, אני בטוח שיש אנשים שלא עוזבים את שדרות מסיבה דומה לזו שאתה קראת ''אמנה בין-דורית''. הם חושבים על החלוציות בתקופת היישוב ותקופת המדינה שבדרך, על החשיבות שבדבקות שבהתיישבות וכו'. הם נשארים בשדרות מתוך ראיה שהם חלק מהשרשרת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
' נדמה לי שיש פה פיקשוש טוטאלי של הנושא... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תפקידו של הורה (נורמטיבית, ערכית וגם חוקית) הוא להגן על ילדיו. תפקידו של חייל הוא להגן על המדינה, גם במחיר סיכון חייו. תפקידו של אזרח ששירת כחייל בשירות סדיר במדינת ישראל הוא להיות חייל מילואים במידה ונקרא. אני, כמו המוס הגולמי, לא מבין את האנלוגיה שלך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אזרחי ספרטה היקרים שלום. אני לא מקבל את זה שלהיות חייל ולהגן על המדינה הינו תפקיד שלי. אם המדינה פועלת בדרכים בלתי כשרות זכותי להתנגד לה ולסרב. שירות חובה הוא המצאה נואלת שתפקידה לכפות עלי אורח חיים שלא בהכרח תואם את אישיותו, במידה ואני פצפיסט למשל או מתנגד מבחינה פוליטית באופן פעילותו של הצבא, שאינו ניטרלי כפי שנהוג לחשוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כך, אני מניח שלא שירתת בשירות צבאי סדיר, ואינך עונה על ההגדרה שלי. יחד עם זאת, ב''תפקיד'' אני מתכוון למה שמקובל לצפות, לא למה שראוי לצפות. לא הבעתי כאן את דעתי על הלגיטימיות של השירות הצבאי (חובה או מילואים) בישראל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צר לי שאתם מתייחסים לדיון מנקודת מבט פורמליסטית. אנשים מתגייסים למילואים כאשר הם נקראים *לא רק* משום שזוהי חובתם על פי חוק. מעורבים בכך גם מניעים ערכיים וגורמים נוספים. מה שאני מנסה להגיד הוא שהגורמים האלו גוברים על השיקול של "הורות אחראית". דבר דומה מתרחש אצל אנשים הנשארים לגור בשדרות. לדעתי האמירה שאנשים אלו אינם ממלאים את תפקידם כהורה היא אמירה מקוממת. (כל זאת, מבלי להיכנס לדיון בנוגע להיבטים החינוכיים שקשורים לגידול ילדים. שהרי בנוסף להגנה על חיי ילדיו, ראוי שהורה ידאג גם לחינוכם ולהקניית ערכים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה הוא זה שביקש למנות את ההבדלים בין המקרים - האם זו לא בקשה פורמליסטית במהותה? התמיהה שלך היתה תמוהה בעיני, זה הכל: ברורים ההבדלים בין הורה הבוחר לעזוב עיר בה הסכנה הבטחונית למשפחתו גדולה יותר, לבין חייל מילואים הבוחר שלא לשרת כיוון שהדבר מסכן אותו ויכול להזיק למשפחתו. אלו אינם מקרים דומים, אלא אם כן מבחינתך אין הבדל בין חייל לבין אזרח - וזו אמירה שתצטרך לנמק ולא תוכל להניח שהיא מובנית מאליה. ואני מתנצל, אבל בדיון הערכי אין לי עניין להשתתף. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |