בתשובה להאייל הכותב, 06/04/08 0:21
 |
|
 |
||
|
||||
 |
בפעם האחרונה שמישהו שאל אותי את זה, השאלה הבאה שלו היתה אם אני רוצה לבוא לעשות אצלם שבת. זאת גם השאלה הבאה שלך? בכל מקרה, לענות על שאלה בשאלה היא אמנם מנהג יהודי עתיק, וכידוע מסורת צריך לכבד, אך בכל זאת הייתי רוצה שתענה לי כיצד חנויות המוכרות חמץ בפסח מונעות ממך שלא לצרוך חמץ במשך שבוע. את שנת השמיטה הבאתי רק כדוגמא, אני לא רואה טעם לדון בכך, בעיקר כשאתה העלית בעצמך את הפתרון (חלקה אחרת בכל שנה). למיטב ידיעתי אין כרגע לאגד אוטובוסים שלא מרעישים כלל וגם לא מזהמים את האוויר (אגב, מה הקשר לזיהום אוויר? לזהם את האוויר ביום חול זה בסדר, אך בשבת לא?), ואולי צריך להשתפר בעניין - אבל עד שיהיה פתרון אחר - זו האלטרנטיבה היחידה, ועכשיו השאלה היא אם לאפשר לאנשים לנסוע (באוטובוסים המרעישים), או לא לאפשר להם לנסוע כלל. לזכויות הנהגים צריך לדאוג, בלי שום קשר לדת (למרות שאני לא מבין למה אתה רואה בהסעת האוטובוס לפני צאת השבת ניצול - בניגוד לעבודה מעבר לכמות ימים סבירה, שהיא אכן ניצול). אבל אם לזכויות הנהגים אתה דואג - למה להסתמך על חוקים בני אלפי שנים, שאינם מתאימים לזמננו? שכר מינימום, פנסיה, ביטוח לאומי, איסור אפלייה - כל אלו ועוד אינם קיימים בדת היהודית. צריך לדאוג כמובן שהחוקים ייאכפו ושלא יהיה ניצול, אבל זאת ללא קשר. אני לא מסכים איתך ש"חייבים יום שבו כולם ינוחו יחד, אחרת זה מפספס את המטרה". למה חייבים ומי חייב? אם לכל אחד יהיו ימי מנוחה שונים, גם יהיו לי פחות פקקים בדרך לעבודה וגם יהיה לי פחות עומס באתרי הבילוי ביום החופשי שלי. אני לא אומר שזה פתרון עדיף (יש לו חסרונות), אבל זה בוודאי לא חד משמעי. גם אם מחליטים שיהיה יום מנוחה אחד לכולם, דווקא צריך לעבות את התחבורה הציבורית (לאתרי בילוי) ביום הזה, כדי לאפשר לאנשים ליהנות ממנו באמת. המתכונת, מבחינת תחבורה ציבורית, צריכה להיות דומה ליום העצמאות (שהוא בדיוק הדוגמא ליום חופשי באמת, שמותר לנסוע בו גם לפי חוקי הדת). אני מרכין ראש ומסיר את הכובע בפני זכותך הקדושה לרשום מה שאתה רוצה בתגובתך. לא הייתי מעלה על דעתי לפנות לעורכי האייל כדי שיסירו את תגובתך. תנוח דעתך - שערה משערות זכותך לא תיפגע. עם זאת, אני שומר לעצמי את הזכות (כבר ראינו שאתה מודע מאד לזכויותיך והרבה פחות לזכויותיהם של אחרים, אז דע לך שגם לאחרים יש זכויות) להביע את דעתי על תגובתך, לעיתים בצורה עוקצנית. אני משתדל לא לעבור את הגבול (למרות שזכותי וגו'), ואני חושב שלא עברתי אותו. לשאלתך - לא ניסיתי להימנע מלחם למשך שבוע. מעולם גם לא התנסיתי בדיאטה על טהרת העוף המכובס למשך 111 שעות. איך זה קשור לדיוננו - אלוהים יודע. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |