בתשובה להאייל האלמוני, 31/03/08 12:34
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ובכן, האמת היא שאין לי סבלנות אפילו לרפרף על פסק הדין שלינקקת (שלא לדבר על הגותה של הגב' קמיר) ואני ניזון מהתקצירים באייל. אשר להעדפותיהן של בנות, אהמ, 35-40, כמו שציינת זאת רק את, ואני לא רואה שום סיבה שבעולם להכניס את הראש שלי לתחתונים של אותן בנות , אהמ, 35-40 ולנחש עבורן מה הן רוצות, מה טוב להן ומה מצבן הנפשי. אגב, אני מצפה גם מהן לנהוג בי באותה מידת כבוד ולא להתעניין יתר על המידה בשאלה אילו תרופות אני נוטל לפני שאני משגר הודעות לאייל. העצה שלך אכן עצה טובה, ולוא רק מפני שאם וכאשר הרומן נגמר קשה מאד לאחד מבני הזוג לפחות להמשיך ולקיים שגרת יחסי עבודה נורמליים. אבל זה סיכון מהסוג שהייתי מניח לאותם בגירים להחליט אם ברצונם לקחת או לא, ואני באמת לא חושב שבית דין לענייני עבודה אמור לשלוח מסרים לציבור בנושאים אלה. בשביל זה ברא אלוהים את ורדה רזיאל. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
(לא חשבתי שתקרא את קמיר, התכוונתי רק לפס"ד עצמו) יפה אמרת בפסקה הראשונה של תגובתך. ולכן, ובהמשך לשאלתי מתגובה 474784 - "מישהו *מכריח* אתכם לזיין?" - הריני מפנה - *אני* - זאת רק *אני* - אני לא בית דין ארצי לעבודה, כך שאף אחד לא צריך להתרגז - אני רק אני, רק נודניקית צדקנית ובלתי נסבלת - ואני מפנה בזאת קריאה נרגשת לגברים באשר הם: אמצו את שיטתו של שכ"ג – הפסיקו עם הזיונים! במקום לזיין - שגרו הודעות לאייל! |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |