|
||||
|
||||
העניין הוא שגם בלי הנחת שוויון פסק הדין הזה בעצם אומר שאסור לנהל רומן עם כפיף/ה, שמא חלילה תרצה לסיימו בשלב כלשהו. או לחילופין, שלמנהל נשוי אסור לעשות זאת, או לכל אחד אחר שלא מעוניין לפרסם את העניין. אז טוב, זה באמת לא יפה לבגוד באשתך, אבל אז זו היא - נדמה לי - שצריכה לתבוע, רק שלה אין עילה כביכול. באופן כללי, איך אתה מבין את הצורך בגילוי העניין לממונים? מה זה רלוונטי? |
|
||||
|
||||
כל מה שמבקש בית המשפט, בחוכמתו האינסופית, הוא שלפני שנסחפים למערכת יחסים כזו או אחרת, נא להחתים את כל הצדדים הנוגעים בדבר, לרבות האישה, הגבר, אישתו, הממונים, הדרקטוריון ושאר חברי הצוות, שכולם נותנים את ברכתם לנושא, ובתנאי שהמערכת תתנהל ככתוב בחוזה ולא תהיה חריגה ממספר המשגלים המוסכם. |
|
||||
|
||||
טוב, עכשיו זה מובן. |
|
||||
|
||||
הכוונה שעל ידי הגילוי יורד החשד ביחסים בכפיה. זה שתשאר בעיה כלשהי -זה ברור. על המעביד יהיה להעביר את אחד מהם משם.אולי הגילוי יהווה ראיה לתום לב. |
|
||||
|
||||
הדגש הוא על המילה "אולי". הרעיון מתבסס כנראה על יכולת החיטוי של קרני השמש. כששני אנשים מופיעים במוצהר כזוג, יש אפשרות להניח שעשו זאת מרצון חופשי ולא מכפיה. אם נקח את נשיאנו לשעבר: האם הוא היה מוכן להצהיר בפרהסיה שהוא וא' (אחת הא'פיות)הם בני זוג? |
|
||||
|
||||
ראשית, בוא נעזוב את קצב כרגע. אחד הדברים היותר מרגיזים בעיניי בפסק הדין הזה ודומיו, ובעיקר כמובן בפרשת רמון, הוא דשאנשים כורכים בסוף מין בשאינו מינו וחושבים שקצב ורמון ואולי גם אותו איש היי טק חד הם, בשעה שאין שום קשר. קצב הוא אנס סדרתי, רמון חטא לכל היותר בטעות בשיקול דעת, ולגבי איש ההיי טק - הוא בגד באשתו. אז או. קיי, אין זה נאה לבגוד באשתך - אבל זו גם לא עברה על החוק. ולגבי המקרה הנדון ו"אור השמש": כדי שהצהרה לממונים על זוגיות (או יחסי מין מזדמנים, למען הדיוק) תעיד על רצונה החופשי של העובדת המתלוננת, כדאי שהצהרה זו תבוא ממנה, לא? הרי ברור שהממונה עליה עשה זאת מרצונו החופשי. |
|
||||
|
||||
בזמננו ובמקומותינו (ובכלל זה, במקומות עבודה), נשים נמצאות בעמדת נחיתות חמורה, ונתונות לאיום באלימות (גברים, דמיינו לעצמכם אישה פוסעת לבד בלילה בחניון תת קרקעי). נראה לי הגיוני שהיותם של יחסי זוגיות בין מנהל לכפופה לו סודיים, תתפרש כעדות מסייעת לכך שהם לא היו בהסכמה מלאה. _________ איזה משפטים מסורבלים... זה לא אני. זה החמין. |
|
||||
|
||||
(בסרבול נדבקת ממני, חוששתני):) שוב, את לא חושבת שהעדות המסייעת הייתה משמעותית יותר לו הגילוי היה בא מצד הכפיפה? |
|
||||
|
||||
נדמה לי שעניין הגילוי לממונים באמת לא נותן הרבה מבחינת ההסכמה כשלעצמה, אבל הוא כן מנטרל - לא בהכרח ולא לחלוטין, אבל בסיכוי לא זניח ובמידה לא זניחה - את היכולת לאיים בפיטורים, או כל צורה אחרת של מינוף היחסים האינטימיים לצורך הטבה או הרעה לא עניינית של יחסי העבודה, או של יחסי העבודה לצורך הטבה או הרעה של היחסים האינטימיים. |
|
||||
|
||||
(הצד הבעייתי של המטבע הוא שדיווח כזה גם מנטרל, בסיכוי לא זניח ובמידה לא זניחה, את יכולתם של הצדדים להיטיב או להרע בצורה כן עניינית את יחסי העבודה. במילים אחרות, נראה אותך מפטרת אותו עכשיו, נראה אותך מבקש ממנה קידום.) |
|
||||
|
||||
(והוא גם מנטרל את מוטיב המים הגנובים והופך את הסקס לפעילות קורפורטיבית). |
|
||||
|
||||
לא שמה שהיה כאן היה רומנטי במיוחד, אבל בגידות - מעצם טיבן - אינן עניין גלוי. לא מקומו של בית המשפט לדרוש שיהיו. אלא אם כן עברנו לניו אנגלנד לפני 300 שנה ולא שמתי לב, אין לבית המשפט זכות להתערב בעניניהם הפרטיים של אנשים שאינם עוברים על החוק - אפילו אם אותם האנשים כופפו כמה נורמות ואפילו אם אותם האנשים מבקשים ממנו להתערב. |
|
||||
|
||||
כיוון שכאן גם המתלוננת התנגדה לגילוי - הרי גם היא הייתה נשואה אז) אז לפחות לזה לא הייתה הסכמה... |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |