|
||||
|
||||
כל 55 המוסדות המאושרים לביצוע ניסויים בבעלי-חיים בישראל מחוייבים באותה פרוצדורת היתרים. כל בעלי-החיים במעבדות אינם מוגנים בחוק כלשהו, למעט חוק ניסויים בבעלי-חיים שמבקש מהחוקרים ומהטכנאים "למזער" את סיבלם, אך לא אומר להם בדיוק איך. לגבי העכברים של איציק, חוק צער בעלי-חיים דווקא מגן עליהם. |
|
||||
|
||||
התכוונת ודאי, שהחוק משתדל להגן עליהם. |
|
||||
|
||||
בוואלה התפרסמה בהקשר זה כתבה קצת יותר רחבה המתארת עוד כמה מקרים קשים של התעללות בחיות מהזמן האחרון: מה שענת התכוונה, לדעתי, לומר, הוא שלצורך מניעת התעללות בבעלי-חיים אין צורך לשנות את החוק הקיים, צריך רק להתחיל לאכוף אותו בפועל (ולא יזיק גם כפי שמציע כעת ח"כ פורז להחמיר בענישה). בנושא הניסויים המצב שונה, שכן על פי נוסח החוק הקיים, הופך כל מעשה שלא יהיה בבעלי-חיים לחוקי ברגע שהוא מקבל את אישור המועצה לניסויים בבעלי-חיים. אישור כזה מוענק כיום באופן אוטומטי לכל מה שעושים כל המוסדות המוכרים על ידי המועצה. |
|
||||
|
||||
אני הבנתי למה ענת התכוונה. השתתפתי לא מזמן בעצרת מחאה על האלימות נגד נשים. העצרת היתה ברחבת הסינימטק וגם זאת לא היתה מלאה. סיפורים מזעזעים על אלימות נגד נשים לא היו חסרים שם. הבעיה, כפי שאני מבין זאת, היא לא אכיפת החוק ולא הענישה הרחמנית של בתי המשפט (כלפי בעלים/הורים/שונאי בע"ח) ואפילו לא רמת המודעות לנושא. הבעיה היא, שהחברה שלנו אלימה בצורה קיצונית, וכמו בכל חברה אלימה, הנפגעים הם קודם כל החלשים, נשים, ילדים, זקנים ובעלי חיים. שום אכיפה משטרתית ומיצוי הדין עם הפושעים לא ישנו את המציאות האלימה של חיינו. הטענה, שניסויים בבע"ח מובילה לחברה אלימה היא שגויה לעניות דעתי. האלימות של החברה שלנו היא הגורמת לאובדן החמלה וההתחשבות. |
|
||||
|
||||
מה מתיר חוק צער בעלי חיים לעשות לעכברים של איציק, ומה לא? אני מניח שהחוק אינו אוסר עליו להרוג עכבר שנתפס במלכודת בבית. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |