|
||||
|
||||
(אגב, אין צמד מתאים יותר לג החנוכה). בכנות, אם הייתם נתקלים בשיר הבא, האם הייתם מבטלים אותו כשטויות או שגם בו הייתם מוצאים משמעויות: דג רוצה לצוף אין רגליו מציפות אותו רק תיקוותיו כלות |
|
||||
|
||||
איך מכניסים רווחים בתחילת שורה? (נ.ב. שעווה לוהטת מטפטפת על קרניו של האייל המסכן. איפה אסף עמית כשצריך אותו?) |
|
||||
|
||||
אני פה. מה כבר עשיתי הפעם? |
|
||||
|
||||
התעלמת מסבלו הזועק לשמיים של האייל המסכן אשר שעווה לוהטת נוטפת על גופו. |
|
||||
|
||||
כי התפיסה שלי מוטית כבר ולא אובייקטיבית. קודם כל לא הייתי מבטל אותו כשטויות כי אני לא מבטל דבר כשטויות. מקסימום אני אומר שאלי זה לא דיבר. אם הייתי מבטל דברים הייתי גם מבטל קורפוסים נרחבים מאוד של שירה ובראשם משוררים עבריים ידועים מאוד בחצי המאה האחרונה. אבל אולי התפיסה המוטה שלי כאן דווקא משרתת את העניין כי היא מוטה במיוחד. אני בוחן את השיר הזה על רקע שיר אחר. לכן אני אנסה "למצוא משמעויות" בטקסט. אם אמצא משמעות או לא אין זה אומר דבר על ערכו השירי או הספרותי אלא אם כן מבחינתך חשיפתה של משמעות = שירה. בחשיפתה של משמעות אני מניח שכיוונת לתיאורו של רובד סמוי בשיר. האם רובד סמוי = ערך? האם רובד סמוי הוא פירוש או פשוט תיאור מבנה? מה ההבדל והאם יש הבדל בין תיאור מבנה טקסט המתיימר להיות שירי לתיאור מבנה טקסט בכלל? אבל לענייננו. אני מזכיר שאני רואה את השיר הזה על רקע הקודם. הטקסט הזה אינו מכיל "משמעות מעבר", לפחות לא בצורה הפשוטה של העניין. הדבר נובע מכך שלאלמנטים בו אין היכולת "להתרומם" מן המישור המיידי שלהם. אין להם היכולת הזו משום שאין אלו אלמנטים בעלי מימוש כפול: ריאלי וסימבולי. רגליים לא מציפות כלל, הדג לא צריך לרצות לצוף כי הוא צף גם כך (גם כשהוא גופה). לעומת זאת "לעוף" הוא גם ריאלי: תעופת ציפור וגם סימבולי-מטפורי (לא משנה ההגדרה המקושקשת של השבוע): רצון להתרומם. אני לא מוצא "אמת שמאחורי הדברים" בשיר הזה. מאידך לא לכל שיר יש אמת שמאחורי: מה לגבי שיר המתאר נוף? בשיר הזה הלשון ה"מיוחדת" לא נראית לי כמצפינה מאחוריה אמת אחרת מאוחדת. אני חושב שאני מתחיל להבין את אחת הבעיות שמאחורי הגדרה של שירה. אנו מנסים למצוא מכנה משותף לקבוצה של טקסטים. אבל השאלה היא האם אנו מוכנים לקבל חלק מן הטקסטים בקבוצה הזו כשירה מראש? אנו כוללים אותם כי הם נחשבים לשירה. אחרי זה אנו מתפלאים למה אין לנו מגדיר משותף. אולי אין לנו מגדיר כזה כי מראש שמנו בקבוצה שלנו שירים שלא מקובלים עלינו אישית. אולי הגדרה של שירה זה עניין של טעם וכן נצליח למצוא מאפיין לשירה אם נכלול בקבוצה שלנו רק שירים שמתאימים לנו להגדרה גם אם זה אומר לפסול יצירות גדולות וידועות. אני באופן אישי לא אומר על טקסט שאינו שיר אלא רק שאינו מדבר אלי. זו לשון התחמקות מנומסת שבאה לשמור על כבודי כאשר אני חושב שטקסטים ידועים מאוד אינם שירים כלל, לפחות בעיני. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |