 |
שאלת "אז למה אתה אוכל בשר?", כהמשך הגיוני, באה עפי"ר מצידו של מבוגר, לא מנקודת הראות של ילד. הילד, בסופם של כל ההסברים המלומדים, תולה באבא/אמא עיניים גדולות ויפות ואומר: "אז נכון שתקנה לי אוגר?", ואתה אומר: "הבנת את כל מה שהסברתי לך על האכזריות והטבע וכל הפיוז'ן הזה?", והילדון המתוק (זה תלוי במידה רבה מאוד בגיל שלו ובדבקותו במטרה) אומר באסרטיביות שופעת רוך (בערך כמו שהסבירה פעם פנינה בשירה "תמיד אשה"): "כן!".
ואתה אומר לו: "אז למה אתה עדיין רוצה אוגר?", והפשוש המתוק עונה לך, והגיון הברזל שלו שובר את כל התיאוריות היפות שלך וזויות שפתיו שהופשלו בינתיים מטה מתחילות לרטט וגורמות לך להרגיש כמו המרקיז דה-אמ-אמ-אממו:
"כי אני רוצה אוגר! וחוץ מזה לרועי מהגן יש, ואני שיחקתי איתו כשהייתי אצל רועי והוא נורא מתוק ובכלל לא אכפת לו שהוא בכלוב".
אז אתה אומר לו: "איך אתה יודע שלא אכפת לו?"
אז הוא אומר: "הוא אמר לי" --
ועכשיו נראה אותך מתווכח עם *זההההה*, תוך שאתה, בתור בחור אינטליגנטי בן תקופתנו המוארת, זוכר שאסור להרוס לילד את גן העדן של ילדותו.
והוא מוסיף וקורע את קירות ליבך המתפוררים לאבקה דקיקה: "וחוץ מזה גם לגאיה יש וגם להד-אוני וגם לאביעד וגם לאבידע - לכולם יש! כולם אבא ואמא שלהם קנו להם אוגרים ורק אתם לא קונים לי!".
אז אתה, על סף אשפוז כפוי, משתדל לשמור על הריכוז ואומר לו: "לא גאיה, מאיה!"
אז הוא אומר לך: "לא מאיה, גאיה! ועובדה שאפילו גם סול אמרה לאמא של אבידע שזה גאיה ולא מאיה!".
וממקום שוכבך על השטיח, בנשמת אפך הכמעט-אחרונה, אתה שר בגרון ניחר: "אין דבר כזה סול, מי זה סול?"
"סול זה הגננת של יום שלישי", אומר הגייס החמישי הקטן, "קודם קראו לה שמחה אבל היא אמרה שסול זה יותר יפה ויש בזה הרבה אור אז צריך לקרוא לה סול".
אז אתה אומר לו: "תגיד, *אני* אשם שיש היום שמות כאלה מוזרים? הורים שקראו לילד שלהם אבידע, מי יודע למה עוד הם מסוגלים, הם בטח לא רק מתאכזרים לאוגרים..."
לא, לא, סליחה, זה לא מה שאתה אומר לו, אופס.
אז אתה אומר לו: "אז אולי הם, כולם, גם החברים שלך וגם ההורים שלהם, הם פשוט עוד לא מודעים לאכזריות שבלהחזיק חיות בכלוב קטן, אולי מישהו פשוט צריך להסביר להם". ואז האפרוח אומר לך: "תגיד, אתה חושב שאם אני בינתיים בנאדם נמוך ואני עוד לא משיג אותך בגובה אז אני *אידיוט*? אם אתה ואמא לא רוצים שיסריח בבית ושאתם תצטרכו לנקות אז תגיד לי את זה בעברית במקום למכור לי לוקשן, ובכלל, תקנה לי אוגר בלי להתווכח או שתצטרך לשלם עשר שנים לשרינק. מה אתה חושב לך כאן, שלהתאכזר לילד קטן ואומלל זה יותר הומאני מאשר להתאכזר לאוגר?!".
אז אתה אומר לו: "מאיפה (או מאין, אם זה מוכרח להיות) אתה יודע את המילה הומאני?"
ואז הזאטוט תוקע לך סוף סוף את הפאנצ'ליין בפרצוף - "מהאייל, אלא מה? לא ידעת שיום אחד זה יעלה לך ביוקר?............." :-].
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש