|
מוזר זאת עוד מילה עדינה לעומת מה שבעלי אמר, אבל הילדים שמחו נורא (חוץ מהגדולה, שהיתה כבר בשנות העשרה). מצאתי ארגז גדול שמישהו זרק ובו שמנו אותם, על מצע של עיתונים שהייתי צריכה להחליף כל הזמן. וכשהילדים היו משחקים איתם הם היו מוציאים אותם מהארגז ואז האפרוחים היו מתרוצצים ומלכלכים כל רגע בכל מקום. כשהם היו בתוך הארגז, הם גם היו מלכלכים בתוך האוכל והמים, עד שמצאתי שיטה לתלות את שני הכלים בערך בגובה הראש, מבלי שיפילו או יהפכו אותם. זה היה קצת מסובך. בקיצור, למדתי על בשרי שאפרוח זה יצור שאי אפשר לאלף אותו בשום צורה. הם היו נרדמים צמודים זה לזה וזה דווקא היה מתוק, ובבוקר הם היו מעירים אותנו בציוצים, ב-5:00 בבוקר, עד שבעלי איים שאו שאתן אותם למישהו בצורה מסודרת או שהוא ישחרר אותם ברחוב והחתולים כבר יטפלו בהם.
|
|