בתשובה לליאור גולגר, 10/12/01 19:26
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לא קראתי טניסון ולא לונגפלו ולא מילטון. אפילו לא מילה. אז מה? ואם הייתי קורא, אתה יודע כמה יש עוד לקרוא? עכשיו סייתי את התואר הראשון שלי בספרות כללית ולא קראתי אותם. יש גבול, יש סוף, לכמה אפשר להכיל. גם אני מסתובב עם רגשי אשם "כמה שאני בור" אבך יש גבול לכל דבר. עם השנים, נלמד עוד ועוד. עכשיו השמות האלו נראים לך קורצים אבל אלו פשוט עוד יוצרים. טובים יותר או פחות. תחשוב על מישהו באנגליה שמתוסכל כי הוא לא מכיר שירה עברית.ת בערך אותו מצב. פרוג הוא משורר מתקופת ההשכלה שלא קראתי מילה שלו. פיכמן הוא משורר נפלא מדור ביאליק ואחד החוקרים הראשיים של ביאליק באותו תקופה. שמוש הוא סופר עברי די עכשוי שלא קראתי ומשה שמיר הוא סופר נפלא. מומלץ מאוד שלו "במו ידיו: פרקי אליק", שכתב על אחיו שנהרג. ספר יפיפה, וכן "הוא הלך בשדות" יפהפ לא פחות. דרך אגב, שמיר הוא בין הסופרים הימניים היחידים שקיימים. אלחריזי לא קראתי. לגבי טענותייך, אני חולק. לא טענתי כי ילדים הם מטומטמים אבל יש להם תכונות שמונעות מהם ללמוד וחלק מה שהם צריכים ללמוד זה פשוט לשבת על התחת ולסתום את הפה. זה לא חוכמה להתייחס לכל ילד כאל גאון ש"צריך רק למצוא את הדרך לליבו ולמוחו". אתה, לפי דבריך, מגיע מכיתת מחוננים אז אצלך המצב אינו נורמלי. אבל יש תלמידים רבים שאולי יש להם היכולת אבל אין להם הרצון. ככה שזה לא ממש משנה למה הם מסוגלים אלא מה הם עושים. יש ילידם שבקושי מסוגלים לקרוא ספר, אז אתה מדבר איתי על דיונים אינלקטואליים בכיתה? היכולת לשבת, להתרכז וללמוד היא תכונה הנדרשת לא פחות מאינטיליגנציה אם לא יותר ככלי להתקדם. אם אין לילד את היכולות האלו אז לא ממש משנה כמה סקרנות טבעית יש לו. חוץ מזה, סקרנות לא בהכרח תוביל ללמידה. אתה יכול להיות סקרן, לקבל תשובה שטחית ולהסתפק בה. לגבי הורים - הם האחראיים פה. אם הילד יקבל מלידה את החינוך הנכון, הוא כבר יחקור הלאה מעבר למה שנלמד בבית הספר. ההורים הם המפתח. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
"השפלה" הוא משחק חביב אם אתם נמצאים בחברת אנשים קוראים. כל אדם צריך לנקוב בשם של ספר (ושם המחבר שלו) שהוא *לא* קרא. אותו אדם מקבל נקודות בהתאם למספר האנשים האחרים בקבוצה ש*כן* קראו את הספר (ומכאן ההשפלה). כלומר, אם תגיד "לא קראתי את ההוביט", סביר שתקבל הרבה נקודות, שלא לדבר על מבטים זועמים. אם תגיד "לא קראתי את מת'מג'יקל ת'ימאז של הופשטטר" (אלא אם כן אתה נמצא בקבוצת החברים המופרעים שלי), כנראה שלא תקבל הרבה נקודות. נסו ותהנו! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וואו, אני רק מסדרת הארי פוטר יכול לעשות קופה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"שדים" לדוסטוייבסקי, "תולדות מלחמת פולופונס" של תוקידידס, "יוליסס" לג'ויס, "גיאורגיקה" לוירגיליוס. כמה נקודות יש לי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שאתה אמור לבחור ספרים שאנשים אחרים כן קוראים. למשל המטוטלת של פוקו, שר הטבעות וכאלו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פו, בשם אלוהים, לא פוקו. מישל פוקו היה אחד מהפילוסופים החשובים של המאה שעברה והיסטוריון לתולדותיהם של רעיונות. חבל שאנחנו לא משחקים במשחק ''עוות את השם בצורה המזעזעת ביותר''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התכוונתי לספר ''המטוטלת של פוקו'' מאת אומברטו אקו ולא לספר ''המטוטלת'' מאת מי שלא יהיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אהם. התנצלותי, אם כן. משום מה ''המטוטלת'' (סיפור קצר של אדגר אלן פו) נראה לי שותף טבעי יותר ל''שר הטבעות''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסיפור של אדגר אלן פו קרוי ''הבור והמטוטלת''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קניתיו אך טרם הספיקותי לקראו (באמת, אני לא צוחק, אני מכין ספרים למילואים) מכיוון שלא קראתי אף אחד מהספרים הללו אין לי מושג מי מהם מתאים למי מבחינת התוכן, המסר וכו'. שני הספרים שציינתי הוזכרו מספר פעמים בדיונים כאן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושש שלא הבנת את מטרת המשחק. אתה אמור לבחור שמות של ספרים שאתה *לא* קראת, ושאחרים (כך אתה מקווה) דווקא כן - ומכאן ההשפלה. עם הבחירות שלעיל, אני לא חושב שתשיג הרבה נקודות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניסיתי (אחד-על-אחד) ונהניתי. מובן שמראש לא היה צריך לתת לי לשחק ("בחברת *אנשים* *קוראים*"), אבל יש במערכת האייל אנשים קטני-אמונה, שנקודות-התורפה שלהם ("מלחמת שולל, שיף/יערי") מתגלגלות בין מלבניו - רק להושיט יד ולאסוף. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בכיתה חשוב לפעמים לשבת על התחת ולסתום כדי לא להפריע. ילד שזוכה ליחס אישי ויודע למה מבקשים ממנו להתחשב בחבריו לכיתה, מהווה פחות מטרד לחבריו. לא כל הילדים גאונים, אך רמת הלימודים הנוכחית ירודה מדי. כלומר, אילו היו משפרים את רמת ההוראה לצד רמת ההעמקה של החומר, הישגי התלמידים הנבונים פחות לא היו נפגעים מכך, וידיעותיהם היו נרחבות יותר. כיתת מחוננים, אגב, היא במידה רבה פיקציה שנמכרת היטב להורים הגאים. לכיתות האלה מגיעים לא מעט טיפשים בפרוטקציה, רמת הלימודים לא גבוהה באופן ראוי לשמו מהמדמנה הכללית (כאמור - הגעתי לא מוכן לאקדמיה), והבידוד החברתי כחבורת חנונים עשוי להיות מצמית. כפי שתיארת זאת, אמנם סקרנות אפשר לדכא. עובדה - בתי הספר עושים זאת. אבל סקרנות אפשר גם לטפח ולהשמיש לצורך למידה. אין סיבה להקשות על ההורים לחנך את ילדיהם לטובה. ואם לזרוק מכאן מילה לדיון על הדיבייטינג להלן - יש יותר עתודאים כי עתודאים הם חסרי חיים יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אוכל רק להגן על כבודה של כיתת המחוננים, אציין רק שאצלנו לא הרגשתי שהיו ''טפשים עם פרוטקציה'', ואמנם לא הייתה רמת לימודים גבוהה באופן ניכר לעין, אבל עצם העובדה שהייתי בכיתה מלאה בילדים שמתעניינים בנושאים מגוונים ומעוניינים לדבר עליהם בכיתה, ללא ספק סייעה. בשיעורים בהם למדנו עם תלמידים מכיתות אחרות (יעני, מקצועות בחירה), חשתי בהשתתפות מרובה יותר ועניינית יותר מצד בני כיתתי. ובכל מקרה - ה''בידוד החברתי'' כחבורה של חנונים היה קורה בכל מקרה. לפחות אני אישית הרגשתי מוגן מפני הבידוד הזה, מכיוון שהיה לי חוג חברים רחב בכיתה עצמה. לחובתה של הכיתה אציין שאני אחד הדברנים הגדולים יותר בקורסים השונים באוניברסיטה, ואני חושש שאנשים רואים בי טרחן לא קטן ווכחן בלתי נסבל... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אצלנו בקושי היו, ורמת הלימודים הייתה סבירה עד טובה. מה שכן, עודדו עבודה אישית של חקר והתנסות, דבר שהיה חסר לי מאוד במסגרת המדכאת של בית הספר הרגיל. באותם ימים ביליתי את מרבית שעותיי בישיבה אינטנסיבית על האינטרנט (דרך חיבור אוניברסיטאי), דבר שללא צל של ספק שינה את חיי ופתח את אופקיי לתחומים חדשים ומרתקים. אני חייב להודות שנהניתי להתנתק במשך יום אחד בשבוע מהסביבה הרגילה שלי, ולהיות מוקף בעמיתיי המוגבלים-חברתית. יש דבר טוב יותר משיעור אנגלית בו רואים סרט של מונטי פייתון בלי הכתוביות ואז מדברים עליו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם היית שואל אותי, היה צריך להיות כתוב: "ומעיזים לדבר עליהם בכיתה". עד השישית לא הייתי מוציאה מהפה בכיתה מילה בת יותר משלוש הברות, והכרחתי את עצמי להתעניין בקולקציה החדשה של ד"ר מרטינ'ס, והדוגמן התורן. אף אחד לא אוהב להיות שונה. בטח בגיל צעיר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זהו בדיוק - כשכולם מעוניינים, אז לא צריך ''להעז'', אפשר פשוט לדבר בחופשיות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זאת אומרת כן מוכן? אם התקבלת ללימודים סימן שיש לך את הידע והיכולת הבסיסיים הנדרשים ללימודים ואת השאר תשלים. רב הלומדים מדעי החברה לא למדו סטטיסטיקה מימיהם, אז מה? אז הם עושים קורס בעניין ומשלימים את מה שהם צריכים לדעת. אתה לא צריך לבוא כשאתה יודע כי אז לא יהיה לך מה ללמוד. אם התקבלת - יש לך את מה שצריך, ואת השאר - תלמד! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לימודים גבוהים מתבססים על רמת ידע יסודית עמה אתה אמור להגיע מהתיכון. מי שחסר לו ידע כזה משלים את החסר במכינה קדם-אקדמית מתאימה. כאמור, הלימודים התיכוניים שלי היו אמורים להכין אותי באופן מיטבי לנדרש בקורסי יסוד באוניברסיטה - מתימטיקה 5, פיסיקה 5, כימיה 5. כאמור, בהגיעי לטכניון גיליתי שלמרות הישגיי הקודמים רמת הידע שלי רחוקה מן הנדרש, ואמנם הסמסטר הראשון שלי גרוע באופן ניכר מאלה שבאו בעקבותיו. עמיתיי שבאו מתיכונים אחרים, ממסלולים יוקרתיים פחות וציונים נמוכים יותר, התגלו כמוכנים יותר לטכניון ממני. אני מסיק מכך שהצטיינות יתרה במסלול ריאלי למדי בכיתת מחוננים אינה ערובה לידע או יכולת עדיפה. זה פחות או יותר כל מה שיש לי לומר בנדון. באשר לציווי החותם את הודעתך, אשתדל באמת ללמוד. זה גם אומר שלשמחתם של רבים מן הקוראים, נוכחותי באתר תפחת. (אנא חסכו ממני את צהלות הגיל הפומביות, זה עשוי לעתים להעליב) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כיצד זה ייתכן? הרי תוכנית הלימודים היא סטנדרטית. איך זה שהם ידעו מה שאתה לא? אולי המיקודים או בחירותיו של המורה היו אלו שיצרו את הפער, אחרת איני יודע מה לומר לך. כנראה שהטכניון חושב כמוני ולכן קיבל אותך בכל מקרה כי הוא מניח שאתה יודע את מה שהוא מניח שאתה יודע. נראה שבמקרה שלך קרה משהו מיוחד שמנע את הלימודים המתאימים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסיבה פשוטה - ניתן לסיים לימודים תיכוניים ריאלים בציונים מעולים בלי לדעת את הנדרש. פה ושם מנצנצים מורים אחראים ואכפתים בתיכון אלמוני כזה או אחר שדואגים להכין את תלמידיהם לקצת יותר מהנדרש בבגרות. למען הסר ספק - המורה שלי למתימטיקה בתיכון היה אחראי, מסור ואכפתי, ובכלל בן-אדם טוב. אילן צ'רניאה, אנחנו אוהבים אותך. בכלופן, המקרה שלי רחוק מלהיות מיוחד. (חוששני שהפתיל הזה נעשה מעט מעגלי, לכן לא אפגע אם לא תגיב) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרי לך סוד: גם אם אתה יודע אתה צריך לבוא, ולהגיש את התרגילים הבלתי נסבלים שלהם. ואני רק רוצה לציין שרמת אי-ההבנה הבסיסית בסטטיסטיקה שאני מגלה אצל חברי לספסל הלימודים (תמיד רציתי להגיד את זה!) היא מזעזעת, והיא תעודת עניות למערכת החינוך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאין להם הבנה בסיסית בסטטיסטיקה. אחרי סימסטר אחד בחוג לפסיכולוגיה ברחתי כל עוד נפשי בי. רמת הסטטיסטיקה הנדרשת שם היא הרבה מעבר ליכולתו של מוחי העדין. אם כי אני בהחלט חושב שזהו מקצוע מרתק. הגירסא המודרנית לנבואה, אם תשאל אותי. כשאה יכול לחשב סיכויים שיקרה אירוע זה או אחר, בשביל מה אתה צריך את אלוהים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי אתה לא יודע אם האירוע יקרה או לא וחוצמזה, אף אחד לא *צריך* את אלוהים. בן-אדם צריך לחרבן. בן-אדם צריך להשתין. בן-אדם נדרש להאמין באלוהים ולקבל על עצמו עול תורה ומצוות, מבלי לצפות לסיפוק צרכיו כתוצאה מכך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בסיס המוסר הוא האופי הביולוגי שלנו, אבל אנחנו חיות חברתיות בעלות יכולת מודעת שפיתחו תורות מוסר שונות ומגוונות (מבלי שהיו כל כך מודעות לבסיס הפיזי של המוסר). אבל כדי לישם תורה מוסרית, כדי למסד ולהסדיר את הפרקטיקה דרוש איזה מדיום מאגד שיש לו כוח אכיפה ואוטוריטה של חינוך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ברור לי למה פסיכולוגיה צריכים כל כך הרבה סטטיסטיקה. אולי כדי שיהיו להם תירוצים יותר מוצלחים לכשלונות של המחקרים שלהם לנבא משהו בעולם האמיתי. מדהים כמה מחקרים בפסיכולוגיה נערכים על ''מדגם מייצג של כלל האוכלוסיה'' שמורכב אך ורק מסטודנטים לפסיכולוגיה. פלא שהם לא מגלים שום דבר רלוונטי... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרבה סטטיסטיקה, אבל הפקולטה צריכה לנפות מועמדים לתואר שני בקלינית. אז זו שיטה מצויינת. למרות שלאחרונה היא כבר די מדלדלת כי בכל זאת הרבה מקבלים 100 בקורס. אז הוסיפו עוד סמסטר על "שונות". וגם מבחן ארצי לתואר שני. אותי הם ניפו, תודה לאל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם בסוציולוגיה צריכים הרבה סטטיסטיקה. אם כי יש מגמה במדעי החברה של הכרה הולכת וגוברת בשיטות מחקר איכותניות. מה שלא מצריך סטטיסטיקה כמעט בכלל. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |