|
||||
|
||||
התייחסתי לדבריך במלוא הרצינות. גם לפני ההתקלות בדבריך, גם בעקבותיהם, וגם ללא קשר אליהם, בעתיד הקרוב והרחוק, אני בוחן את עצמי ואת דיעותיי, ומגיע למסקנה שאני לא קובר את ההבנה שלי בנושא, אלא מיישיר את מבטי במציאות. מסיבותיי שלי, אני משוכנע למדי בנושא הספיציפי הזה, ולכן, אם אתה חושב אחרת, נובע מהנחותיי שאתה טועה. עכשיו, איך קוראים לאדם שמשוכנע לגמרי בטעות, ושהגיע אליה לאחר מהלך לוגי פתלתל (לעומת בשל הנחת יסוד בלתי-מדוייקת אחת)? נכון מאוד - "אידיוט". "אבל האמת היא שונה. אני לא כזה טמבל כפי שהיית רוצה לחשוב, ודבריי אינם הבלים. אם תסתכל בכנות ובאומץ על המציאות ועל מעשיך בה, תוכל להיות אדם טוב יותר." - הנה, הוכחת שלא קפצתי למסקנות לגביך ולגבי דיעותיך. שתי האפשרויות לאכילת הבשר שלי הן אכן השתיים שמניתי - אי-מודעות או רשעות. אז אני חוסך לך מאמץ - זה לא אי-מודעות. |
|
||||
|
||||
תיקון: שתי האפשרויות *שאתה רואה לנגד עיניך* לאכילת הבשר שלי הן אכן השתיים שמניתי. |
|
||||
|
||||
אני מציע לך לחשוב בכנות, בינך לבין עצמך, ממה נובע חוסר היכולת שלך להימנע מהטחת עלבונות וכינויי גנאי. אני מניח שבדיונים על נושאים אחרים אתה נוטה לגלות פן יותר תרבותי של אישיותך. ובכן, מה יש פה בנושא שלפנינו שמוציא אותך משלוותך וגורם לך להחצין דווקא את הצדדים הפחות יפים שלך? אולי בכל זאת מתחת לפני השטח אינך שלם כל כך עם מעשיך ולכן אתה מתפרץ ומגדף? שווה לחשוב. |
|
||||
|
||||
ההנחה הבסיסית של התגובה שלך שגויה לחלוטין. |
|
||||
|
||||
שטויות במיץ, יא אהבל. (בצחוק.) |
|
||||
|
||||
כאשר אינך בטוח אם המקרה הוא נמיכות הרוח של הזולת או הגובה הרם של רוחך, יותר סביר להניח את המקרה הראשון. אלמונים (וגם בעלי שם) שפגשו באיזה נושא שהוציא אותם משלוותם, הם תופעה נפוצה במחוזות אלו. דווקא הניסיון שלך (האופיני לאנשי האמונה היוקדת) להאחז בכל סימן על מנת לאשש ולבצר את עמדתך, עלול לרמז על חוסר ביטחון או דברים שיש ''מתחת לפני השטח''. |
|
||||
|
||||
להגיד שאם אתה אוחז בדיעה איקס, שהיא מופרכת בעליל, אז ההסבר האפשרי היחידי הוא שאתה אידיוט, זה אמנם לא הכי מנומס, אבל זה לא "להתפרץ ולגדף". זה ניתוח לגיטימי של המתדיין שמטיל ספק בתועלת הצפויה מהמשך ההתדיינות עמו. אתן לך דוגמה - לו היינו מנהלים דיון על האיקיו של האמריקאי הממוצע (בעת בדיקה של כל תושבי העולם), ומישהו היה טוען במלוא הרצינות והשכנוע שהמספר הוא בסביבות העשרים, האם לא היה מקום לטעון שהוא לוקה בוודאי בשכלו או בהשכלתו? ולו היה טוען שמי שסבור אחרת, בוודאי עושה זאת אך ורק בשל אחת משתי סיבות אפשריות - און מניעים אישיים (הוא אמריקאי), או מחוסר הכרות (הוא לא אמריקאי) - האם בלתי מבוסס היה להסיק שהוא מסוג האנשים שאין הגיון להמשיך ולדבר איתם? |
|
||||
|
||||
סליחה עם האייל היפאני - התכוונתי כמובן ''או''. |
|
||||
|
||||
אבל לפחות הוכחת שאתה יודע מה זה גירי |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
יש טעויות שרק אידיוט יכול לעשות באופן שיטתי. כמו להתדיין הרבה פעמים עם אוכלי בשר, רבים מהם אינטיליגנטיים, סקרנים ומודעים מאוד לעצמם ולסביבתם, לשמוע מחלקם שהם ביקרו ואף עבדו בלולים, רפתות ומשחתות, שהם הרגו אפרוחים בכדי שיהיה לעופות דורסים שבטיפולם מה לאכול, ועדיין להאמין שהם פשוט לא הפנימו את המשמעות של הרג בעלי החיים שמאחורי הבשר שהם אוכלים. |
|
||||
|
||||
למשל שיש כאן מנגוני רציונליזציה בפעולה (אפשרות שרגב בעצמו ציין); למשל שהטענה שלו לגיטימית, אבל אתם חלוקים בנוגע למשמעות של "הפנימו את המשמעות של הרג בעלי חיים"; למשל שרגב לא מכיר את האנשים כאן והוא הגיב בצורה חצי-אוטומטית במשך הימים הראשונים לדיון על סמך הנחות יסוד לא מבוססות; למשל שמדובר בהכללה שהיא עדיין, כהכללה, תקפה. יתרה מזאת, אתה לא מכיר את רגב. "אדיוט" הוא תואר כולל המבצע שיפוט מחמיר מאוד של אדם. במלים אחרות, מישהו לא יכול להיות אדיוט (בניגוד ל"בור" או אפילו "מאמין קנאי") בכל הנוגע לנושא מסוים ולא-אדיוט בנוגע לנושאים אחרים. רגב הציג כאן גם כמה טיעונים מנומקים; הוא הודה בכמה טעויות שעשה בתחילת הדיון (לגבי דרך הדיון יותר מאשר לגבי הטיעונים, ובכל זאת); הוא מתנסח היטב; הוא בקי בהגותם של כמה חושבים חשובים מתחום המוסר. אלא שממכלול העדויות הללו בחרת להתעלם, ולסווג אותו בצורה המחמירה ביותר האפשרית (במסגרת דיון אינטלקטואלי). אפילו נניח שרגב לא הפגין אף אחת מהתכונות הלא-אדיוטיות שבחרת להתעלם מהן, אתה *עדיין* לא מכיר אותו: קראת כמה מאות מילים שהוא כתב, וזהו. השיפוט החריף שאתה מציע לא מבוסס דיו: פשוט אין לך מספיק נתונים. ולקינוח, איזו תועלת תצמח מביטוי מבזה כמו "אדיוט"? זה יגרום לאלו התומכים בעמדתו של רגב לשטום אותך ולאלו המתנגדים לעמדתו לרצות להגן עליו. ובעיקר, זה יפגע בו, ובמידה פחותה ועקיפה, גם בחלק מהקוראים (בי, למשל). זה, בקיצור, לא רק לא מועיל, אלא גם לא נעים. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |