|
||||
|
||||
הפעם הקודמת ששמעתי את החוכמעס האלה היתה לפני 15 שנה, כשבני ייבא אותן בגאווה רבה מחבריו בכיתה ג'. עד כמה שזכור לי, עכשיו אתה אמור גם להגיד לו, לרגב הצמחוני: "שיואו! דרכת הרגע על המון חיידקים, רוצח!" - ולשיר לעצמך בקולי קולות - "אני גיבור, אני גיבור, אני הכי הכי גיבור...". |
|
||||
|
||||
' זה שעובדות החיים מגיעות אליך אחת ל-15 שנה לא משנות את מהלך החיים על פני הכוכב. יש מינים אוכלי כל - כמונו וכדוגמת החזירים. יש מינים טורפים לגמרי ונטרפים לחלוטין. ויש לוחכי עשב וצמחיה כדוגמת האיילים. לא שאלה של מוסר אלא אורח חיים (ומוות). |
|
||||
|
||||
כיתה ג'? הגזמת. לפי התגובות שלו, המוס תקוע בגיל הגן, שבו הגיבור חוזר עשר פעמים על פיפי-קקי-תחת-הומו, בציפיה שחצי מהאנשים יתעלפו מזעזוע וחצי ימחאו כפיים. |
|
||||
|
||||
' תשואות חן-חן לאבחנה מרתקת הנשענת על היכרות מעמיקה עם דמות הגיבור בעלילה. [כמובן בלי קשר לעובדה שצוינה כאן למעלה, כי עיקר דיאטת החלבון מהחי בעולם בע"ח מתאפיינת במאכל שרשרתי (ולעיתים רוחבי) של מינים אחרים] |
|
||||
|
||||
אחוז מסויים, קשה להערכה מספרית אך כנראה יציב למדי, מן האומניבורים מתת-מין Homo sapiens sapiens, הידוע בשם החיבה העברי שלו, "אדם" - מתקיים, עובדתית, ללא אכילת בשר. בין ההבדלים שבין האדם, שהקים את הציויליזציה האנושית, לבין שאר עולם החי - האדם מסוגל למחשבה ולהסקת מסקנות ברמה גבוהה. בין שאר עיסוקיו השונים מעיסוקי בעלי חיים אחרים, הגזע האנושי מעסיק עצמו בשאלות מוסריות. אתה יכול להחליט בשביל *עצמך*, כפי שהחלטת בתגובה 473330, שנושא אכילת הבשר איננו מהווה *בעבורך* שאלה מוסרית, אך אין טעם שתחליט החלטה כזאת בעבור מישהו אחר, גם לא בנימוק שזו דרכו של עולם (החלוקה למינים קרניבוריים, צמחוניים, אומניבוריים) - לאור המוזכר בפסקה הראשונה של תגובה זו. |
|
||||
|
||||
' א. אין חולק על העובדה שחלק מהמין האנושי לא צורך בשר. ב. גם אין מחלוקת ממשית לגבי מניעי 'המוסר' המנחים צמחונים/טבעונים ללכת בדרכם. ברור שהדבר מגיע ממקום 'טוב' מבחינתם, השולל הרג של מינים אחרים למאכל אדם. אישה באמונתה תחיה. מה שלא נהיר זו השיטה של להצמיד תווית א-מוסרית לפעילות כה טבעית של אכילת חלבון מהחי לרוב עצום מהאוכלוסייה. ג. אין שום סיבה להפלות אנשים רק בשל התפתחותם התרבותית לעומת חיות טרף אחרות. חומצות אמיניות מסוימות נחוצות למין שלנו בכלל, ובעיקר לכל פרט ופרטה, לשם החיים, איכותם ומישכם. מה לעשות, וזה צו האבולוציה. כך בנויים צרכי גופנו. ד. מהתנהלות העולם הביולוגי במאות מיליוני השנים האחרונות ניתן ללמוד רבות. למשל, שיצורים שונים אוכלים זה את זה ללא עכבות 'מוסריות'. ובאכזריות רבה כלפי הקורבן התורן (אם מעדיפים את ההאנשה כנקודת המבט). טיפוסים כמוני סבורים שראוי ורצוי להמשיך ולגדל חיות ודגים ופירות-ים למאכל, במקביל לתוצרי צמחיה החיוניים לתזונה. |
|
||||
|
||||
בלי להיכנס לויכוח על הצרכים הביולוגיים ואפשרויות סיפוקם, רק מסקרנות: כשאתה יושב להתענג על המעדנים מתגובה 373878, למשל - אתה חושב על חומצות אמינו? |
|
||||
|
||||
' ברור, נו. מה, לא כולם חושבים על זה בזמן הארוחה? |
|
||||
|
||||
לגבי החומצות האמיניות שהמין שלנו צריך, את כולן יש במג'דרה, בפיתה עם חומוס, ועוד |
|
||||
|
||||
מה שמזכיר לי את אחד המאכלים התמוהים במזנון כזה או אחר - מג'דרה בפיתה עם חומוס. |
|
||||
|
||||
מאיר עוזיאל כתב פעם שאכל גפילטע פיש בפיתה והיה טעים. ניסיתי את זה גם אני וזה אכן שילוב טוב. |
|
||||
|
||||
זה לא קצת כמו לחמניה בפיתה |
|
||||
|
||||
לא. זה טעים מאוד. פיתה הולכת עם הרבה דברים, אפילו אורז ושעועית. |
|
||||
|
||||
את כולן יש גם בדשא, אני מניח, רק שצריך לאכול ממש הרבה ממנו בכדי להשיג כמות שלהן העונה על צרכיו של הגוף האנושי המודרני. |
|
||||
|
||||
אבל ממג'דרה מספיק לאכול מעט. |
|
||||
|
||||
בכל הנוגע למג'דרה, אפשר לאכול מעט, אבל אף פעם לא מעט מדי. |
|
||||
|
||||
' "הבשר הוא המקור המרוכז ביותר לחומצות אמינו החיוניות, שמהן נוצרים החלבונים, ושום מזון מהצומח אינו משתווה אליו מבחינה זו. החלבונים, מצדם, חיוניים הן לבניית הגוף והן לפעילותו. מלבד זאת, הבשר הוא מקור מצוין לוויטמינים A ו-E ולמכלול הוויטמינים B, לרבות 12-B, מכלול שאי-אפשר להשיגו כלל ממזונות צמחיים. עוד מצויות בבשר כמויות ניכרות של כל שאר הוויטמינים וכל המינרלים הנחוצים לנו. מה שחשוב אולי עוד יותר הוא, שהבשר מהווה מקור לשומנים שקשה להשיגם מצמחים, ובלעדיהם אין הגוף יכול לספוג ולהעביר את הוויטמינים D A ו-K." (מרווין האריס, 'בני מיננו' עמ' 183) |
|
||||
|
||||
נו אז? האם זה סותר את הטענה ש*אפשר* (אם כי פחות טעים) להסתפק במזון מן הצומח וקמצוץ ויטמינים תעשייתיים? |
|
||||
|
||||
' כן. זה סוטר בפרצופה של טענה מגוכחת זו מהיסוד. הנה אבסורדום: שוחרי כת 'המזון מהצומח בלבד' מוכנים לפגוע בבריאות גופם, בגדילת ילדיהם, במשך חייהם וזקנתם, ובלבד שלא לצרוך חלבון מהחי, הנדרש במסגרת תפריט מאוזן כמצוין בתגובה 473686. לעומת זאת, ששים חסידי אדמורו"ת הטבעונות להשתמש בתוספים מלאכותיים/סינטטיים/תעשייתים, שתועלתם מפוקפקת במקרה הטוב, וכנראה מזיקה לרוב (בהיעדר מידע מדויק ואמין על המינונים המדויקים לכל פרט, בהתאם לגילו, משקלו, מצבו הרפואי הספציפי, פרמטרים סביבתיים ועוד משתנים שונים). סתם דוגמית: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3509681,00.h... שלא לדבר על כך שמה ש'טעים' הוא לא סתם טעים, אלא גם בריא וחיוני. האבולוציה דאגה לקשר בין הדברים. |
|
||||
|
||||
למרבה הצער, המשפט האחרון שלך לא נכון. דברים מתוקים ומטוגנים הם מאוד לא בריאים. |
|
||||
|
||||
' נכון. צודק. חשבתי יותר בכיוון של שוכן המערות הקדמון ותאוותו לבשר. האבולוציה התרבותית שינתה הרבה מאורחות החיים ה'טבעיים' כולל טעמים. מונוסודיום גלוטמט כמשל. |
|
||||
|
||||
' הנה בדיוק ההיפך ממה שטענתי על חשיבות אכילת בשר. |
|
||||
|
||||
מי שלא אוכל (בשר), לא שותה (אלכוהול) ולא מעשן, ימות בריא. |
|
||||
|
||||
ומי שלא הגיע כלל לעולם הזה, אפילו לא ימות. |
|
||||
|
||||
And how does this change your views? Would you like now to take some of the things that you said back? Are you now on the way to become a vegetarian?
|
|
||||
|
||||
' זה לא שינה במאומה את עמדתי, הנסמכת על המובאות שציטטתי. חשבתי שמן הראוי (והמשעשע) להביא את הכתבה העוסקת בדיוק היום בנושא הדיון באייל. אבל זו רק כתבה בעיתון. לא מחקר מדעי ולא מאמר מקצועי של מומחה. למשל הפתיח: "מחקרים מראים קשר בין אכילת כמויות גדולות של חלבונים מן החי להתפתחות מחלות לב, סרטן וסוכרת. לכן יש האומרים שמעבר לתזונה צמחונית עשוי לשפר את איכות החיים וגם לחסוך לצרכן ולמדינה הרבה כסף." כמה זה 'כמויות גדולות'? מה קורה בכמויות בינוניות? קטנות? האם יש קשר ישיר בין הסיכונים המוזכרים למוצרי בשר מעובדים תעשייתית? לבשר טרי? או אולי למגפת ההשמנה הכלל-עולמית (שמטבע הדברים כוללת בעיקר קארניבורים בולסי המבורגרים שמנוניים, ולא חובבי סושי צמחוני)? מי אלו *יש האומרים* שמעבר לתזונה צמחונית עשוי לשפר את איכות החיים? בכמה זה עשוי לשפר? וכו' וכיוצא בזה. אני מניח שתזונה מגוונת (כמנהגי), בכמות מתונה-מינוס (כמנהגי), ואולי אפילו תוך כדי הקפדה על שימוש במרכיבים אורגניים (גם כמנהגי), היא דרך סבירה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |