בתשובה לדובי קננגיסר, 09/12/01 20:14
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לא. לא עושים הקשרים רחבים, כמעט בשום מקום שלמדתי בו (וכבר הייתי במדעי החברה ב עברית- לא מלמדים בגישה כזו). אני לא מדברת על ההקשר שאולי נוצר במוח של התלמיד (בד"כ -לא) אלא על לימוד משולב באופן בסיסי בדרך הלימוד. אתה לא יכול ללמוד במסגרת יחסים בינלאומים רק את החלק היחסי הקטנטן של ההסטוריה הנוגעת ליחסים בינלאומים במאה העשרים. לא היה שום דגש על מאות אחרות, וזה מתאים למה שאמרת- המדינות המודרניות לא היו קיימות אז אז למה ללמוד תחומים לא קשורים? אבל לדעתי זה קשור! זה חלק גדול מהבעיה בעיני- שיש לנו ראיה צרה. אם יותר אנשים היו מדברים על דמוקרטיות אחרות ממה שקיים היום כמין מודל השוואה, זה רק ירחיב את ההבנה שלנו ואת ההשכלה. יש לנו תפיסה צרה של לימוד ולא תפיסה רחבה של השכלה. אני רוצה שתלמיד מדע המדינה ידע על מודלים מערבים, הסטורים, שילמד על יפן ואפריקה, שילמד על מנהיגים אמריקאים וקומוניסטים, שילמד פוליטיקה ומשטר מדינת ישראל יחד עם המהפיכה הצרפתית, יוון ורומא, שילמד חוקים פנימים שונים של מדינות ואמנות בינלאומיות, שילמד על הגלובלציה, האינטרנט והכלכלה העולמית, יחד עם יסודות במנהל ציבורי. אני חושבת שלצאת אחרי שלוש שנים מהאוניברסיטה עם תואר במדע המדינה ולא לדעת דגמים שונים במדינות שונות ולא לדעת קשרים בין המדינות ולא לדעת הסטוריה פוליטית רחבה זוהי איזשהי יומרה. אני לא מדברת על לדעת הכל במדע המדינה. אבל על לדעת הרבה יותר. בכל אופן כרגע לא נראה לי שזה אפשרי. נראה לי שהשינוי צריך להיות כולל הרבה יותר, מהותי הרבה יותר, להתחיל מגיל 4 ולסיים בגיל 30 עם אופציה שמי שרוצה להעמיק עוד יותר יוכל לקבל את האפשרות לעשות זאת. זה לא דבר שיכול לעמוד מבחינה כלכלית או חברתית במבחן המציאות אבל בפנטזיות החינוכיות שלי זה האידיאל שצריך לשאוף אליו. אני חושבת שיש מקום שאנחנו יכולים להתחיל בו. אז נכון שזה פנטזיה אבל במציאות כבר יש צעדים שאפשר לעשות- כמו השכלה יותר רחבה בתיכונים ובאוניברסיטאות. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
באמת שאין לי מושג מה הולך ביחב"ל, אבל ההפרדה של יחב"ל ממדה"מ היא מלאכותית (ותוצר של פוליטיקה פנימית בהוג'י). רק כדוגמא, אספר לך מה למדתי במסגרת קורסי חובה בשנה א' של מדה"מ בהוג'י: פוליטיקה השוואתית (א' ו-ב', שכיסו שיטות, גישות, מושגים ועוד משהו שאני לא זוכר כרגע. שני הקורסים עניינו אותי עד מאוד). מבוא היסטורי לפוליטיקה בת-זמננו (ציינתי כבר במקום אחר - אחד הקורסים המעניינים ביותר שהיו לי, והפעם הראשונה בחיים שלי שלא רק שהתעניינתי בשיעורי הסטוריה, אלא גם הצלחתי להוציא ציונים גבוהים, לאחר שכמעט ונכשלתי בבגרויות). מבוא למחשבה מדינית (שכולל פילוסופיה מדינית מימי אפלטון ועד ימינו, הנושא מעניין אותי, אבל יותר עניין אותי המרצה המצויין אבנר דה-שליט). תולדות המחשבה המדינית תקופה א' (יוון העתיקה, פילוסופיה מדינית יהודית, מוסלמית ונוצרית של ימי הביניים. פחות נהניתי מהקורס הזה מאשר באחרים). מסתבר, אם כן, שלימודי החובה נותנים פחות או יותר כל מה שביקשת לעיל (וכמובן שיש עוד קורסי חובה בשנה ב'). ההפרדה המלאכותית בין מדה"מ ליחב"ל גורמת לכך שאני אפסיד הרבה מאוד תכנים של יחב"ל, שאני מתכנן להשלים באמצעות בחירת קורסים חוץ-חוגיים מהתחום הזה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |