 |
מדובר בסה"כ בארבעה פרסומים שניתן היה להגיב להם, אם זה מספיק חשוב לתובע. לא מדובר ברדיפה סיסטמטית לאורכה ורוחבה של הרשת או במדיום שמפר את האיזון בין הכותב לקוראים, שמצריכים את התערבות בתי המשפט.
זה הלך מחשבה ארכאי. ההתיחסות אל הנאמר בטוקבק כאל "פרסום בעתון" מתעלם מהבדל מהותי - זכות התגובה והעמדת הדברים על דיוקם שיש לכל הצדדים. אם התובע הרגיש שהאמירה "יש כתמים בעברו" איננה ברורה מספיק ועלולה לפגוע בשמו הטוב, אז יש לו את כל הכלים במסגרת המדיום להגן על שמו, לקלל חזרה ברומנית, להציג את המלכלכים באור שלילי (גם אם אלה אנונימיים), לשאול שאלות הבהרה ("למה אתה מתכוון שיש כתמים בעברי? מצפוני נקי ואפשר לבדוק שעברי נקי מכל רבב") ולטעון ולהסביר מדוע הדברים הם הבל הבלים. אין במקרה זה חוסר איזון בין כוחו של "המלכלך" לבין כוחו של זה ש"מלכלכים" עליו. התערבות בית המשפט *במקרה זה* היא לא פחות ולא יותר מאשר פגיעה חצופה בחופש הפרט וזכות הדיבור. כתם בעברה של השופטת עירית כהן.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש