בתשובה לירדן ניר-בוכבינדר, 15/02/08 3:29
 |
|
 |
||
|
||||
 |
חלילה לי מלמשוך אותך לנושאים שאינך רוצה להיכנס אליהם. בכל זאת אני רוצה להעיר שתי הערות שנראות לי מעניינות: 1. כהנמן וטברסקי לא קיבלו פרס נובל על כך שהם הראו שבמצבים מסוימים אנשים פחות רציונאליים (כאילו, דא). החידוש להם הוא בטענה שאפשר למצוא חוקיות של הטיות ברציונאליות שרלוונטיות לתיאוריה הכלכלית ושאפשר לקחת אותן בחשבון בבניית המודלים הכלכליים. אני לא מקבל את הפרדיגמה שלהם, אבל אם הם צודקים, אז לא מדובר על "סטייה קטנה בלבד בתוצאות" אלא בהטיות שהן עד כדי כך סיסטמטיות שהן הכרחיות לחישובי התיאוריה הכלכלית. 2. אם ההנחות של רציונאליות מושלמת הן אידיאליזציה, צריך לבחון את האפשרות שתורת השוק החופשי היא תורה נורמטיבית ולא תורה כלכלית דסקרפטיבית. דהיינו, התיאור של השוחיסטים הוא של אוטופיה של אנשים רציונאליים שבה שוררת מלכות החירות, והטענה שלהם היא שמוסדות חברתיים הם מה שעומד בין המצב הנוכחי לבין הגשמת האוטופיה. ללא מוסדות אלו, טבע האדם ישתנה ויהיה רציונלי. זה נראה לא כל כך רחוק במאפייניו האוטופיים מאוטופיות אחרות כמו המרקסיזם. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
' גם לדעתי הפרדיגמה של כהנמן אינה קבילה. הוא עצמו ערך מחקרים וניסויים שונים בהתנהגות האנושית, שמהם התברר כי לא מדובר רק בסטיות קטנות ממה שהיה אמור להיות החלטה ראציונלית, אלא לפעמים פשוט ההיפך הגמור ממנה. [למשל בקטע של 'הזריקה האחרונה' במשחק כדורסל צמוד. למעשה, גם לאחר פירסום הדברים, כל מאמני הכדורסל ברמות הגבוהות בארה"ב - כ ו ל ם - ממשיכים לעשות את אותה השטות. וזאת במדינה המקדשת את הסטטיסטיקה כדת, במיוחד בשירות משחקי הכדור] |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא חושב שזה מפיל את הפרדיגמה. הרעיון שלהם הוא ללמוד את ההטיות ולקחת אותן בחשבון בהסבר ההתנהגות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. אני לא בטוח כמה כהנמן / טברסקי משפיעים בכלל על מודלים של שוק חופשי. במודל של שוק חופשי לחלוטין ההנחת הרציונלית אומרת שאנשים פועלים כדי למקסם פונקצית תועלת *כלשהיא*. כהנמן / טברסקי אומרים פונקצית התועלת היא *כזאת* (ולא מה שחשבתם). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא בהכרח ניתן לכתוב את פונקציית התועלת שלהם ומכאן שלא בטוח שניתן למקסם אותה. אחד הדברים שהם הראו למשל הוא שאותה שאלה שמוצגת בשני אופנים שונים מולידה תשובות שונות, לכן מיקסום התועלת תלוי בצורה בה מוצגת שאלה ספציפית וזו לא פונקציה של מצב הדברים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר, אלא שהיא לא מוגדרת על מצבים מוחלטים, אלא על שינויים של מצבי אושר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי. אם אנשים טועים בהבנתם את מצב העניינים, האם אנחנו יכולים להמשיך להניח רציונאליות כלכלית? חוץ מזה, הממצאים של כהנמן וטברסקי מעוררים את השאלות הבאות: כיצד נקבע עיצוב הבעיות שעומדות בפני הפועלים? והאם אפשר ללמוד להתמודד עם ההטיות הללו? שתי השאלות האלה הולכות מעבר ל Rational Choice Theory ובוודאי מאיימות על מודל של שוק חופשי, כי הן מעלות את האפשרות שלמוסדות חברתיים ישנה השפעה מכרעת על הרציונאליות של הפרט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי אנחנו מדברים על דברים קצת שונים. מה שאני מכיר מהקורסים במיקרו כלכלה ובהחלטות בתנאי אי וודאות זה שמה שהם הראו זה שפונקציות התועלת שלנו כפרטים הן "לא רציונליות" ושאנו נוטים לייחס משקל יתר להפסד מול רווח (לא סתם משנאת סיכון, אלא כתוצה של דרך הצגת הבעייה), ולתת משקל לא פרופורציולי לארועים בהסתברות קטנה 1. עכשיו, לי, בתור מפעל הפיס לא אכפת שאתה לא רציונלי בבחירתך לקנות חיש גד. מה שחשוב הוא שסך הרצונות של הצאכנים מצטרפים להם יחדיו לעקומת ביקוש מסויימת שאני אנסה לחקור, ובהתחשב בה ובעלויות גורמי היצור שלי אקבע את הכמות והמחיר המיטביים של כרטיסי הגרלה (נקודת שיווי המשקל). 1 לשני הכיוונים אגב. סיכויים קטנים לרעתו אנחנו בדרך כלל מזניחים לאפס (לי זה לא יקרה) וסיכויים קטנים לטובתנו אנחנו מנפחים (או שאף אחד לא היה ממלא לוטו אי פעם) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהנחה שאני לא עושה כאן בלגן, אני חושב שאנחנו אכן מדברים על דברים שונים (ההבדל בין מיקרו ומקרו). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשאתה מדבר על מודלים של שוק חופשי לחלוטין כאילו שאתה מדבר על מצבים פיסיקליים ללא חיכוך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והפסיק לשים שמן במכונית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, אבל בכלכלה, כמו בפיזיקה, להוסיף חיכוך זה קל. לדוגמא, במודל הקלאסי של שוק חופשי לחלוטין אין בכלל אבטלה, בגלל הנחת המידע המלא (כל אחד עובד בדיוק בכמה שהעבודה שלו שווה בשוק מספר שעות שנקבע לפי פונקציית התועלת שלו - כמה שווה לו הפנאי מול הצריכה) ובגלל שאנו מסתכלים במצבי שיווי משקל (כשאם משתנים התנאים השוק עובר ממצב שיווי משקל אחד לאחר בזמן אפס). לאבטלה ה"טבעית" במשק (משהו כמו 3-5%) שנובעת מזה שהמידע לא באמת מלא, ולוקח זמן למצוא עבודה אם התפטרת ולשוק להגיע לשיווי משקל (ובעצם הוא אף פעם לא באמת מגיע אליו, אלא רודף אחריו), נהוג לקרוא אבטלה חיכוכית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא נכון, בכלכלה מאד קשה להוסיף חיכוך. לגבי אבטלה חיכוכית (מושג שטבע מילטון פרידמן כמדומני)- בישראל כתב אחד מכלכלני האוצר שאבטלה 6%+ היא חיכוכית. בארה"ב אבטלה 5% מתחילה להיות בעיה אלקטוראלית לנשיא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוקי אז קשה להוסיף :) אולי בזכות שרשרת התמחות בבקרה שעשיתי בתואר המודלים שראיתי בכלכלה שכללו תופעות של חיגוך והיסטרזיס לא נראו לי קשים במיוחד, והבנתי שהם אכן מתארים יותר טוב את המציאות. אגב, למה מפריע לך לחשוב שה"חיכוך" בארץ ובארה"ב שונה? לי נראה שתרבות העבודה שונה לחלוטין בין שתי המדינות |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בודאי שהחיכוך בישראל ובארה"ב שונה; נדמה לי שבעיקר בגלל השוני בתרבות הפוליטית - אצלנו הציבור אינו מעניש על התנהלות כלכלית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמיר הפסיד ב-92 לרבין בעיקר בגלל האשמות בשחיתות כלכלית והבטחות "העבודה" לצמיחה כלכלית (והיעלמות "התחייה", כמובן). סוג של עונש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. האם כהנמן וטברסקי אכן הראו שההטיות ברציונאליות רלוונטיות לתיאוריה הכלכלית? כיצד? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כהנמן וטברסקי חוקרים את ההטיות השיטתיות מ-Rational Choice Theory. אני לא יודע כיצד ההטיות הללו משתלבות לתוך המודלים בכלכלה. חבר מהמחלקה לכלכלה מספר לי שזה הנושא החם ביותר שם היום. אני אשאל, ואם אבין את התשובה אחזור לכאן ואכתוב אותה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ו-2. שוב, הייתי רוצה לראות קונקרטית היכן נכנסת הרציונליות בתיאוריות. עד עכשיו כל מה שקראתי (וזה רק באייל, צר לי) הוא "שמעתי שתיאוריות השוק החופשי מניחות רציונליות". וכדאי גם להזכיר שיש כל מיני דרכים לנסות לבסס תיאוריית שו"ח - יש הגוזרים אותן ממודלים מופשטים-מתמטיים, אבל יש (אורי רדלר הוא הדוגמה שלי, ומן הסתם הוא לא המציא זאת בעצמו) שבזים למודלים כאלה ומבקשים לבסס את השו"ח על שיקולי שכל ישר והיסטוריה - וכיוון כזה נראה לי פחות חשוף לביקורת מצד האי-רציונליות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למיטב הבנתי, תיאוריות כלכליות מבוססות על הרעיון של רדוקציה של ישויות הוליסטיות ומבנים מוסדיים ("חברה", "שוק", "פירמה עיסקית וכדומה) להאמנות ופעולות של בני-אדם יחידים. כדי לבצע את הרדוקציה הזאת, רוב התיאוריות הכלכליות מניחות רציונאליות אינסטרומנטלית. דהיינו, המשתתפים חותרים להשגת היעדים שלהם באמצעים העומדים לרשותם. תיאוריות כלכליות מחפשות בד"כ את נקודת שיווי-המשקל (equilibrium), שהיא הנקודה שאי אפשר לבצע שינוי במערכת ללא שאחד המשתתפים ירוויח ואחר יפסיד. הטענה הבסיסית של תומכי השוק החופשי, לפחות כפי שאני מבין אותה, היא שללא התערבות מוסדית אפשר להשיג אופטמיזציה טובה יותר ("היד הנעלמה"). כיצד בכלל אפשר להעלות את הטענה הזאת ללא הביסוס של רציונאליות הפועלים? [ישנן גם תיאוריות אחרות - הוליסטיות ומוסדיות - אבל קשה לי לראות כיצד תומכי שוק חופשי, שהדגש שלהם הוא על האינדיבידואל, יכולים לאחוז בהן]. לפיסקה השנייה, גם אני מתבסס על שיקולי שכל ישר. אין לי ההכשרה (ואולי גם לא הכישורים) להבין מודלים מופשטים-מתמטיים, ואני לא מתעניין בהיסטוריה כפי שנכתבה באתר של מכון מיזס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ל-2 (ותודה על ההסבר בתגובה 471803): זה שמדובר בתורה עם ממד נורמטיבי חזק, זה די ברור; וכמו כל תורה נורמטיבית שמבקשת להיות רציונלית, יש לה בסיס דסקרפטיבי. אני לא חושב שהעובדה שרציונליות מושלמת היא אידיאליזציה בהכרח פוגעת בבסיס הזה, אבל בזה עסקנו בשאר הפתיל. באשר למה שאתה אומר בהמשך - זה מעניין, ואני נוטה להסכים איתך. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |