|
||||
|
||||
אני לא בטוח שהבנתי. אם אין מקום למשאל עם, אז בג"ץ, ש/אינו מורכב מרובוטים, אלא מבני אדם בעלי שיקול דעת (ויש ויכוח על השאלה באיזו מידה עליהם להפעיל את שיקול דעתם ולסטות מלשון החוק או לפרש אותו בצורה יצירתית), לא יורה על משאל עם שכזה. כמו שאני מבין את זה, מה שדב הציע זה מנגנון שמאפשר לבג"ץ, במקרים קיצוניים במיוחד (ע"ע תוכנית ההתנתקות), שבהם יש יסוד לטענה שהממשלה סטתה באופן מהותי וקיצוני, ללא סיבה מתקבלת על הדעת, מהמצע אותו הציגה לעם, להחזיר את הריבונות מהרשות המחוקקת והמבצעת בחזרה אל העם. |
|
||||
|
||||
בתגובה 471598 כותב דב במפורש שעניין משאל העם רלוונטי לנושא שעל הפרק (1). בתגובתי הסכמתי עקרונית עם הרעיון של משאל העם, אבל לא לנושאים של זכויות מיעוטים, שם דעת הרוב אינה צריכה להכריע (לדעתי כמובן) ונימקתי מדוע (1) "הנושא שבדיון הוא סוג של עניין שלכמותו אני מתכוון" |
|
||||
|
||||
לא כך הבנתי זאת אני. אני חושב שהוא התכוון לנושא שעל הפרק (חד מיניים) כאחד הנושאים שראוי שבג''ץ יחייב את הכנסת להכריע בהם בתוך פרק זמן קצוב, ולא אחד הנושאים שיש לחייב עליהם משאל עם. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |