 |
|
 |
||
|
||||
 |
"לפעמים בחברת אנשים יש אדם, שכאשר פיו נפתח משתרר שקט. מקור סמכותו לא בהכרח רשמי-חיצוני אלא פנימי-מהותי: האינטליגנציה והידע שלו, ראייתו המיוחדת והרעננה. בדרך כלל טון דיבורו שקט ורגוע, מתוך הכרה נכוחה, אבל לא שחצנית, בערכו. זהו בדיוק קולה של אליס מונרו, וזהו סוג הקשב והיראה שהפרוזה שלה מעוררת". |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
נשמע ממש כמו עוזי ו. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |