|
||||
|
||||
מה הגיוני? איפה אני אמורה להחזיק את חתיכת הפלסטיק הזוהרת הזו? בבאגז' שמחובר לי לתחת? ואם אני לובשת חולצה בצבע ורוד זוהר, אני פטורה? ואם היא בירוק זוהר? ואם היא לא זוהרת אבל יש עליה פייטים? ונצנצנים סתם? ואם הם ממש קטנים? אם לא השתזפתי הקיץ אפשר לארגן לי פטור? |
|
||||
|
||||
מה את עושה בלילה לצידי דרכים בינעירוניות? אמא יודעת? וברצינות - החוק מיועד לאנשים שבאופן קבוע רוכבים/רצים בדרכים בינעירוניות בלילה. וכמו שטוסטוס צריך תאורה חזקה, כך גם רוכבי אופניים. אני בטוח שאם באופן חד פעמי תמצאי את עצמך במצב כזה, לא יקרה כלום גם אם לא תלבשי אפוד, אבל לגבי חבר שלי שנוסע כל יום מהרצליה לכ"ס באופניים - אני שמח שהוא לובש אפוד זוהר (גם היום וללא קשר לחוק) חיוב ללבישת אפוד *או* מחזירי אור (מקדימה ומאחור) היה נכון יותר בעיני ולדעתי אם החוק יתקבל זה יהיה בנוסח דומה |
|
||||
|
||||
איך החוק אמור לדעת אם אני רצה בדרכים עירוניות באופן קבוע או סתם משוטטת באופן ספונטני ובלתי צפוי? ומה זאת אומרת "אם באופן חד פעמי תמצאי את עצמך במצב כזה, לא יקרה כלום אם לא תלבשי אפוד"? מכוניות יודעות שהן יכולות להתנגש רק במי שנוסע כל יום באופנים, או שבמקום האפוד הזוהר אני צריכה ללכת עם שלט "אל תדרסו אותי, אני כאן באופן חד פעמי!"? אופניים הם כלי רכב ולכן הגיוני לדרוש מהם שיעמדו בתנאים מסוימים (נגיד). אני לא כלי רכב. |
|
||||
|
||||
הולכי רגל לא אמורים להימצא בשולי כבישים. אם אין מדרכה, הדרך לא נועדה לך. אם את כבר שם *מחובתך* לדאוג שרכבים יוכלו לראות אותך. לא מסכימה? נישאר חלוקים אגב, הפעם השנייה הכי מסוכנת שחוויתי כנהג קרתה בגלל רוכב אופניים אידיוט שהיה במסלול שלי בלילה בלבוש שחור מלא, שהכריח אותי לעבור לתוך מסלול לא פנוי |
|
||||
|
||||
השאלה לא אם זה אחראי לדאוג שנהגים יראו אותי כשאני הולכת לצדי כביש בינעירוני1 אלא אם צריך חוק לטובת העניין. ככלל אני נגד חוקים שלא ניתנים לאכיפה ותמהתני אם כשאני מנסה לתפוס טרמפ2 אחרי שנתקעתי באמצע שומקום באמצע הלילה יבוא שוטר ויתן לי דו"ח על זה שלא שלפתי מהכיס האחורי מחזיר אור. אין לי ספק שראוי והגיוני שאנשים המטיילים(?) בצדי כבישים בינעירוניים יפעלו כדי שיראו אותם. רק למה, למה ישר חוק? אי אפשר להסתפק בתשדירי שירות להעלאת המודעות? 1לא דבר שאני נוטה לעשות לעתים קרובות, כמו שאתה בוודאי יכול לנחש. כשזה קורה (לעתים רחוקות ובמרחקים קצרים, כשאין לי ברירה) אני עושה את המקסימום כדי להתרחק במידת האפשר מהכביש. 2"אני" ההיפוטתית. |
|
||||
|
||||
נו, יאללה, הוצא את זה: מה היתה הפעם הראשונה-הכי מסוכנת? |
|
||||
|
||||
זה היה כשהולך רגל ניסה לדרוס אותו בכביש החוף. |
|
||||
|
||||
אין סיפור - כביש רטוב, עיקול ונהיגה לא זהירה. אשמתי הבלעדית. שלא תווצר פה תדמית לא נכונה - ב- 15 שנים של נהיגה, בשנים מסוימות מאוד אינטנסיבית, לא הייתי מעורב באף תאונה, שגרמה ליותר מכיפוף בפח + קנס אחד על מהירות מלפני 13 שנה + שני מקרי 'מה היה קורה אילו' לא הייתי משתלט על הרכב בסיטואציות מאוד לא נוחות. בקיצור, כמו 90% מהאוכלוסיה, אני חושב שאני בעשירון העליון מבחינת איכות הנהיגה שלי |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |