בתשובה להעלמה עפרונית, 08/02/08 17:56
 |
|
 |
||
|
||||
 |
שיבוא המעשן שהחליט באופן רציונלי שהוא מוכן להקריב את הבריאות שלו למען חיי הסיגריה הזוהרים, אותן לו את חותמת ה"לא טיפש" שלי. כרגע זה מצב היפותטי למדי. באופן כללי, עישון מאוד לא תדיר של ג'וינטים (כמו גם של סיגריות!) שתייה מדודה של אלכוהול (כוס יין ביום/ליטר בירה בסופ"ש עם חריגות אחת לכמה זמן), ספורט אתגרי זהיר (יש דבר כזה, למעשה, רוב העוסקים בספורט אתגרי עושים זאת בחכמה ובזהירות) - כל אלו אינם פעולות שמעידות על טיפשות ואגדיל ואומר שאדם שמקיים את כל הנ"ל, באמת סביר שיהיה אדם מעניין ושמח יותר. הבעיה היא שמרוב שאנחנו באייל מכורים לדיונים תיאורטים, אנחנו שוכחים שתיאוריה היא מודל שאמור לייצג את המציאות. אז בואי נשמור על קשר עם המציאות, ובמציאות הזו רוב המעשנים מעשנים בין 6 ל-20 סיגריות ביום, במשך כמה שנים, כשההחלטה להתחיל לעשן התקבלה בגיל צעיר מאוד/בתקופות של חולשה, ולרוב בתלות מוחלטת בסביבה. זו טיפשות. אגב, מסתבר שלמשטרת הפוליטקלי-קורקט יש שותפים, קוראים להם "הלא שיפוטיים". |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא חושבת שאני מכורה לדיונים תיאורטים. החשש שלי מפני החקיקה המופרזת מעוגנת היטב במציאות (אותה מציאות, אגב, בה יש אנשים שמעשנים אך ורק בנסיבות חברתיות, ובהחלט לא כל יום) בתגובות האחרונות לא דיברתי על עישון סיגריות, יש עוד דברים בחיים חוץ מעישון סיגריות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי את תגובתך, מזמן עזבנו את נושא החקיקה. הפתיל הנוכחי עסק בשאלה - האם מישהו שעוסק בעישון בפרט ובכל עיסוק אחר הפוגע בו בכלל נוהג בטיפשות? על זה דיברה הודעתך, ועל זה עניתי. את תיארת מצב בו את מגיעה להחלטה רציונלית שאת מעדיפה לחיות את חייך בסגנון מסוים, על חשבון אריכותם או בריאותך, ושאלת האם זה הופך את ההחלטה הזו לטיפשית. עניתי, תוך כדי התייחסות לנושא העישון, שהתשובה היא לא, רק שהשאלה היפותטית כמעט לגמרי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"והרגע הזה, בו מצטרפים הבורקס לפני, על פריכותם המתפצפצת בשפתי, אל מיץ הענבים הסגול, שכל-כולו סוכר וצבע מאכל, אל פניה השמנות והעייפות של אינס הבולגרייה, הנשענת מולי אל דלפק הפורמייקה הישן שלה, שואפת עשן מרוכז מהסיגריה הנעוצה באמצע פרח הקמטים של פיה וברדיו הנצחי שלה פרסומות שאיש אינו מקשיב להן, ובשולחן השני נהג משאית טרוד ותשוש מעשן על כוס קפה. הרגע הזה. אולי לרופאים זה נראה לא בריא ואולי לאחרים זה נשמע עצוב, אבל הרגע הזה הוא אושר, והוא היחיד שיש כרגע, והוא בהחלט אפשרי. ואם ממנו יוצא אלי המוות - שייצא". בהמשך הוא גם מתייחס לסיגריות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני דווקא תמהתי אם הירשפלד קורא בצ'כוב. תיאור הכתם בתקרה מזכיר לי במעומעם סיפור קצר ומצמרר של צ'כוב, על נערה שיושבת ובוהה בכתם דוחה, וברקע תינוק טורדני מילל. מישהו זוכר על מה אני מדבר? או שזה בכלל לא צ'כוב? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |