|
א. עניין הערס המעשן כנראה איננו רק סטיגמה אלא יש לו יסוד במציאות, והוא קשור בבית הגידול התרבותי האופייני שבו גדל הערס ובו הוא סופג את עולם המושגים שלו. במסגרת זו, הסיגריה ביד היא חלק מקובל, אם לא הכרחי, מדמות המאצ'ו, ה"גבר-גבר".
(אני לא באה להמליץ כאן על קטעי סטנד-אפ כמקור ללימוד סוציולוגיה, אבל במקרה היה פעם בטלויזיה קטע "מה-זה-מפיל" של הסטנדאפיסט יעקב כהן בדיוק על הנושא הזה - הערס והסיגריה)
ב. הניקוטין שבסיגריות מעלה מעט את הדופק ואת לחץ הדם. אצל אנשים אלימים הצירוף הזה יכול הביא, בסיטואציות מסויימות, לתגובה אלימה יותר משהיו מגיבים בלעדיו.
ידוע ממחקרים על קשר בין הורמון הטסטוסטרון, ההורמון ה"גברי" (המצוי גם בנשים, במינון נמוך), לבין אלימות - לא רק אלימות מינית אלא אלימות בכלל. ידוע גם ממחקר שנדמה לי שקושר פעם גם כאן, באייל, כי אצל אסירים - לא רק אסירים עקב עבירות מין - נמצאה באופן כללי רמת טסטוסטרון גבוהה יותר מאשר בגבר ממוצע.
השערה אישית שלי שאינה מגובה בשום מחקרים והמקשרת בין הנתונים האלה: סביר להניח (עם כל הזהירות האינטלקטואלית הראויה) שהצירוף עישון (ניקוטין), דופק מוגבר, לחץ דם מוגבר וטסטוסטרון ברמות גבוהות - יכול להביא לרמת אלימות גבוהה אצל כל ה"מועדים לפורענות" שהוזכרו בפתיל, ואשר מינם, בד"כ, זכר. נשים בהקשר של עישון ואלימות הן סיפור אחר ושאלה אחרת.
|
|