בתשובה לeasy, 07/02/08 8:37
 |
|
 |
||
|
||||
 |
1. אין שום עדות לכך שעישון פסיבי מתון ("פעם ב") מזיק יותר לסובבים מאשר SMSים. העשן בפאב, עבור הסובבים, הוא לא סכנה אלא פשוט מטרד - כמו SMSים ופרחות שמדברות בקול רם מידי. 2. אם דאגתך היא לבריאות המלצרים, ההפרדה לא עוזרת להם. ז"א, ההפרדה כן עוזרת להם משום שרוב הפאבים לא יכולים לעמוד בדרישות החוק ופשוט יאסרו את העישון. איך ההוא כינה זאת למעלה? ישראבלוף. הגנה סבירה ופשוטה על עובדים אפשרית בהצעה שאתה העלת ואין צורך בחוק הדרקוני בצורתו הקיימת. "בסופה דמגוגיה" זה דמגוגיה? זה דמגוגיה רק אם הכותב חושב שיש סיכוי שמישהו ישתכנע. זו היתה בדיחה למען השם. משחק מילים קל. לא חייבים לצחוק, אבל להתיחס לכך ברצינות זה קצת מוזר. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אתה שוכח שיש באוכלוסיה גם אנשים שהעישון מפריע להם הרבה יותר. אחי הצעיר היה אסתמטי, ולרוע המזל כשהיינו ילדים היה מותר לעשן בבתי קולנוע, באוטובוסים, בחדר האוכל של הקיבוץ ואפילו בתור לרופא בקופת חולים. התקף אסתמה הוא קצת יותר "מטריד" משיחה סלולרית חסרת התחשבות. ועוד לא דיברנו על תינוקות. אני כמעט הייתי צריך ללכת מכות בחתונה כאשר אחד האורחים התעקש לעשן ליד השולחן שלנו (רחוק מהילדים שלו כנראה) תוך התעלמות מוחלטת מבקשותינו שיפסיק. אם היה ניתן לסמוך על התחשבותם של המעשנים, הייתי מסתפק בכך. מאחר והנסיון (שלי לפחות) מראה שאי אפשר, החוק הנוכחי נראה לי פתרון הולם (אם כי הרחבת האיסור ליושבים במרפסות או ברחוב נראה לי מוגזם). אם נחזור רגע לנושא ההטרדה, בעיני עשן סיגריות מטריד הרבה יותר מרעש רקע של סועדים, כולל שיחות סלולריות (SMS בכלל לא מפריע לי), אבל זה סובייקטיבי. ההבדל האובייקטיבי הוא שאחרי שאני יוצא מהמסעדה המולת הסלולרים נעלמת כלא היתה. ריח הסיגריות נשאר עוד שעות רבות אחרי. יש הבדל משמעותי בין עישון פאסיבי של סועד במסעדה, שותה בפאב או אפילו של נוסע באוטובוס ובין עישון פאסיבי של עובד במקום אפוף עשן. לא סתם רופא השיניים או טכנאי הרנטגן יוצאים מהחדר בזמן הצילום, אפילו שהמכשיר בכלל לא מכוון אליהם. חשיפה עקבית לאורך זמן מזיקה גם ברמות נמוכות. אם המסעדה לא אפופה כולה עשן אלא רק חלק סגור מתוכה זה מקטין משמעותית את החשיפה של העובדים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים עם כל מילה שכתבת חוץ משהחוק הקיים הוא פתרון הולם או סביר לבעיות שאתה מציג. הסברתי כבר למה הוא מוגזם (האמת, שגם אתה העלת הצעה אלטרנטיבית סבירה הרבה יותר מהחוק הקיים). לא דיברנו על תינוקות משום שהם ממש לא רלבנטים בקונטקסט של הפתיל (לא התנגדתי בשום שלב לחוק הקודם האוסר על עישון במסעדות). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו טוב, סבירות והלימות זה ענין של השקפה כנראה. מצד שני אני מסכים איתך שחוק הטוקבקים וחוק הקסדות הם מיותרים לחלוטין וראוי לבטלם, יחד עם האיסור על שימוש בסמים, חגירת חגורות בטיחות (בתנאי שאתה לבד ברכב) וחבישת קסדות בזמן נהיגה ברכב דו גלגלי. לגבי שכר מינימום אני לא בטוח. עקרונית ראוי לבטלו, אבל כאשר התפלגות השכר במדינה היא כל כך קיצונית, יחסי עובד מעביד כל כך לא מאוזנים ואחוז עובדי הקבלן כל כך גבוה, אני לא מרגיש שעכשיו זה הזמן הנכון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא אמביבלנטי כמוך לגבי שכר מינימום. אני מתנגד נחרצות לביטולו (אבל זה נושא לדיון אחר. אני מנסה בכל כוחי הרטורי למנוע את דרדור הדיון לדיון הסטנדרטי על שוחיזם). אני מתנצל, לא הייתי בפוקוס בתגובה הקודמת ופספסתי את הנקודה העיקרית שלך. "אם המסעדה לא אפופה כולה עשן אלא רק חלק סגור מתוכה זה מקטין משמעותית את החשיפה של העובדים." זו אמירה בעייתית, לדעתי. מלצרות זה מקצוע שדורש ממך לכרכר רוב הזמן סביב הלקוחות ולכן האנלוגיה לטכנאי הרנטגן שיוצא מן החדר בזמן הצילום היא לא מוצלחת. ההגנה על העובד נראת לי קטנה מידי עד זניחה על מנת להצדיק את החוק (הזה). בעיה נוספת היא חוסר הודאות של העובד (האם קבלתי למקום העבודה הספציפי תחשוף אותי באופן קבוע לעשן סיגריות או לא?) שלא תאפשר לו לבחור באופן מושכל את מקום עבודתו. בעיה נוספת היא האפשרות לאפליה בין עובדים במקום העבודה, ביחוד בישראל בה המילה פז"מ מופיעה ברשימה של המידות הטובות ("תנו להיא החדשה הזאת לשרת את השולחנות באזור המעשנים, אני לא מתקרב לשם"). כשאני אומר "חוקי קסדה" זיהיתי (בעקבות הביקורת) שאני מתכוון לשני דברים, שחופפים במידת מה, אבל מספיק שונים על מנת שאבצע הבדלה. מעכשיו: 1) "חוקי קסדה" הם חוקים בהם אמא מדינה מגנה על האזרח מעצמו. 2) "חוקי חסון" הם חוקים חפוזים של פוליטיקאים עם אופק וחזון (במרחק של שני מטרים קדימה) עם סעיפים בעיתיים שנובעים מרשלנות חקיקתית, אי התחשבות במכלול השיקולים, זכויות הפרט, האיזונים והבלמים. חוקים שנוצרים מהסילוגיזם של הפוליטיקאי שתארתי בתגובה שהתחילה את כל הפתיל (צריך לעשות משהו, זה משהו, צריך לעשות את זה) ולא מדיון מעמיק והתנגשות בין אנשים ודעות שמבקרים ביקורת בונה את ההצעה. התיקון לחוק העישון הוא לא חוק קסדה מובהק (יש טיעונים, כגון טיעון הגנה על העובד שמראים שהוא לא רק חוק קסדה) אבל אני חושב שהצלחתי לבסס (אני יודע שאתה לא מסכים) בדיון זה שבהחלט נושבת ממנו *גם* הרוח הרעה של חוקי הקסדה. "חינוך הציבור" לכך שסיגריות זה פיכסה (גם לעצמנו) הוא חלק בלתי נפרד מכוונת המחוקק בישראל כמו שהוא בשאר המקומות בהם פרצה מגפת ה-Smoking Ban מסביב לעולם. התיקון לחוק העישון הוא גם "חוק חסון" במידה לא מועטה משום שיש רעיונות פשוטים וסבירים להפוך אותו לחוק שמגן טוב יותר על זכויות העובדים בו זמנית להגנה על זכותו של ציבור גדול להנות מצורת בילוי לגיטימית ומהנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אף אחד לא הזכיר את האפשרות הלא סבירה מעשית, אבל אפשרית תיאורטית מספיק בכדי שהמדינה לא תמנע אותה, של אנשים *שרוצים* לעבוד כמלצרים בחדר אפוף עשן. תפקידה של המדינה להגיע למסקנה שאין אנשים כאלו היום, ושגם מחר לא יהיו? לא נראה לי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הערה קטנה לחלוקה שלך - לפי דיון 2905 עושה רושם שחוק הקסדה עצמו הוא חוק חסון לא פחות משהוא חוק קסדה. אני מניח שפקודת הסמים היא חוק הקסדה המובהק ביותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר גם ''חוק השמים'' או ''חוק הסמים קסדה''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח שהוספת "בתנאי שאתה לבד ברכב" בגלל האפשרות שחגורת הבטיחות תשאיר אותך חי ובשליטה מספיק זמן בכדי למנוע סיום טראגי יותר לתאונה. במקרה הזה, למה זה לא "בתנאי שאתה לא לבד על הכביש"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. הסיבה היא שאדם לא חגור ברכב יכול בזמן תאונה להחמיר את הפגיעה בנוסעים האחרים. (לא ראית תשדירי שירות בשנתיים האחרונות?) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואולי בגלל התשדיר ההוא שמראה איך אדם לא חגור במושב האחורי מתנגש בשכן שלו וגורם למותו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראה את עצמך מוזמן מראש לחתונה שלי. אדאג להושיב אותך ליד האנשים המתאימים. (עוד אין כלה - אלמוניות, כל המקדימה זוכה.) | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |