|
||||
|
||||
המשפט ''אם אתה מסכים שהנורמה היא פסולה עליך כמחוקק לפעול לשנותה'' הוא אבי אבות הטומאה בעיני. יש המון נורמות פסולות, אבל לא הייתי רוצה חוק שיחייב שימוש בדיאודורנט או יאסור על צפיה ביאצפאן. |
|
||||
|
||||
"אבל לא הייתי רוצה חוק שיחייב שימוש בדיאודורנט..." אתה בטח נוהג ברכב פרטי וכבר מזמן לא נסעת בעמידה באוטובוס צפוף ביולי-אוגוסט :-) |
|
||||
|
||||
נכון, אבל בעיקר אני תתרן. |
|
||||
|
||||
אתה אומר שלניחוח הבושם של אשה אין שום השפעה עליך? השפעה בפגישות הראשונות והשפעה מאוחרת הרבה יותר, בזכרונות? קשה לי לתאר את חיי בלי החלק הזה. |
|
||||
|
||||
פטריק זיסקינד, אני מניח? האמת היא שאני לא תתרן באופן מוחלט, "לקוי הרחה" מתאר את המצב טוב יותר. ריחות של אוכל, פרחים או נשים לא מעוררים אצלי תגובה אמוציונלית משמעותית אם כי אני בהחלט מעדיף אותם על צחנת ביבים. |
|
||||
|
||||
לא, אני עוד לא פטריק זיסקינד, בינתיים, למרות שאני עושה קצת נסיונות ספרותיים :-). אבל אולי השימוש שלי במילה "ניחוח", במקום במילה היותר רגילה "ריח", היה בהשפעתו או בהשפעת הסרט ניחוח אשה. חשבתי על זה אתמול לרגע אחרי ששלחתי את התגובה. בלי קשר, יש לי זכרונות אישיים נעימים ומרגשים מניחוחות (או ריחות). |
|
||||
|
||||
טוב, אז *אני* לא הייתי רוצה חוק שיחייב שימוש בדיאודורנט, וחלקים נרחבים מיולי אוגוסט אני מבלה באוטובוסים. אוטובוסים ירושלמים. ______ העלמה עפרונית, רגישה לריחות אבל גם לחירויות הפרט שלה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |