|
באופן כללי כמעט ואיננו יכולים לנצח במילחמות וכדאי שנפנים את העניין. נניח שלא היתה לנו הטראומה של הבוץ הלבנוני והיינו מבצעים פלישה כדי ל"נקות 40 ק"מ. האם לא זאת היתה מטרתו של חיזבללה? למשוך אותנו חזרה לבוץ הלבנוני? האם היינו מצליחים להכנס, לנקות ומיד לצאת? ודאי שלא בעיקר לא "מיד לצאת". אז היינו נכנסים עם כוח רב, נניח שהצבא שלנו לא היה מנוון בגלל כל כך הרבה שנים של פעולות שיטור ודיכוי. היינו כובשים מהר 40 ק"מ מלבנון ומכריזים על ניצחון. אהוד אולמרט היה לובש זר דפנה על ראשו. כעבור חודש היינו מסתבכים במילחמת גרילה מתמשכת. מלחמת גרילה כזאת הרי אינה פורצת; היא מתחילה לאט לאט ומתעצמת ופתאום אתה מוצא את עצמך מסובך וכך עוברת שנה ועוד שנה ואתה הרי לא תודה שאתה מוות אלא אם צרבו לך את התודעה כפי שקרה בלבנון. בקשר לנסיון לחסוך בחיי חיילים: אתה יכול לנהל מלחמה בעוצמה גדולה עם דבקות במשימה. אתה יכול לעשות את המאמצים הללו פעם ב..תוך תחושה ברורה שאין ברירה. אינך יכול לעשות את זה כל הזמן ובמשך שנים ארוכות. גבעת התחמושת, תל פאחר ופיתחת רפיח - אי אפשר לבצע פעם בשנתיים.
|
|