|
||||
|
||||
אבל אם כך שימוש בקונדום היה פותר את הבעיה (האם הווירוס עובר בנוזל הזרע)? ואם כך, מדוע לא מיידעים נשים על "מדיניות מונעת" של שימוש בקונדום, כצעד הבא לפני או במקום חיסון? |
|
||||
|
||||
מי שלא פוחדת מאיידס תפחד דוקא מפפילומה? |
|
||||
|
||||
למה "מי שלא פוחדת מאיידס"? אם מישהי יודעת שלה ולבן זוגה הקבוע אין איידס, היא תשמח לקיים יחסים ללא קונדום. מלבד זאת, אני שואלת לגבי המידע שנותנים לציבור. אם התשובה שלך היא "מסתירים חלק מהמידע כדי שהציבור יתחסן, כי יש מחלות שהוא לא מפחד מהן מספיק", זו לא תשובה קבילה בעיניי. |
|
||||
|
||||
אני לא סבור ש„לא מיידעים נשים”. אני לא יודע מי אחראי בדיוק ליידע, אבל אנשי מקצוע הנשאלים על כך אמורים לספר זאת. שימוש בקונדום מונע בעצם את כל מחלות המין. הוא מומלץ אם לבן הזוג יש איידס, הרפס, HPV, צהבת C או מחלה אחרת העלולה לעבור ביחסי מין, וכן אם לא ברור בדיוק אם לבן הזוג יש מחלת מין או לא. ברשימה המיידית לא הזכרתי צהבת B משום שהיעיל ביותר נגדה הוא לקבל חיסון. האיזכור של צהבת C הוא מסוייג היות שמידת הסיכון בהידבקות בשל קיום יחסי מין עדיין לא ברורה. שימוש בקונדום מומלץ גם ביחסים הומוסקסואליים וגם ביחסים הטרוסקסואליים. מיעוט בני זוג הוא אמצעי נוסף להפחתת הידבקות. אני ממש לא ממליץ על שימוש בקונדום במקום חיסון HPV. החיסון מומלץ כיום לילדות בנות 9, ולא כדאי לסמוך באופן גורף על הרגלי המיניות העתידים שלהן. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |