|
הטענה היא לא שאנשים משכבות נמוכות לא יכולים לעמוד בתנאים מחמירים. הטענה היא שמערכת החינוך בערי פיתוח וב"שכונות" מפגרת אחרי בתי-ספר באזורים עשירים יותר. להורים אין כסף לשלם עבור תוכניות העשרה שבי"ס עשירים יכולים לתת כיד המלך, שחיקת המורים הרבה יותר מהירה וכו'. גם נפוצה הטענה שהורים קשי יום יכולים להקדיש פחות זמן (וגם יש להם פחות אפשרות מאשר מורים משכילים) לתת לילדיהם חינוך כללי ולסייע להם בלימודיהם.
אז הבעיה היא שכשמגיעים לשלב הבחינה, לילדי העשירים כבר יש יתרון משמעותי על פני ילדי העניים. מערכת חינוך למצויינים צריכה להתחיל כבר בגיל הגן. אבל אז אנחנו נאלצים לשאול - איך נדע מי מצויין? הייתי רוצה להגיד שאפשר להניח כי כל אדם הוא מצויין, ולהוריד ילדים בדרגות רק אם מתברר שהם אינם עומדים בקצב, אבל אני מניח שלדבר תהיה השפעה שלילית הן על המערכת כולה והן על הילדים עצמם. מה הפתרון? אין לי מושג.
|
|