|
כפי שהראיתי בכמה ''הודעות'', בפרט בדיון בנושא המודל החייתי, קיימים בחברה הישראלית תהליכי סלקצייה חברתית שלילית, של התחזקות גורמי בריונות, פראות, ואלימינטיביזם כלפי יצרנות. במצב כזה נוטים מגזרים באליטות הקיימות להתחפר במתחמים ''מבוצרים'', להפוך לחשדנים וחדורי עוינות וטינה, ובעיקר, לאבד את תנופתם הדינמית. הם הופכים לגורם רגרסיבי וסטגננטי (כפי שניתן לצפות כדרום אנגליה, או בבואנס-איירס) המחליף את התנופה המעצבת ''ב''חזון'' סימבולי של השבה לקדמות היפוטתית, כ''שיום יבוא''. התשובה - להפוך משבר כזה דווקא למנוף לשידוד מערכות כולל, תוך לוחמה אקטיבית בגורמי האנרכייה, הכאוס והאטלייה (חוסר תכלית). ובמסגרת היערכות מחדש לוחמנית אך בונה בתחום החינוך, וריבוד מחודש שיכלול את משאבי האנוש המעולים ביותר בחברה הישראלית.
|
|