|
||||
|
||||
ראשית, ראש ממשלה בהחלט לא חייב להיות גנרל בדימוס, אבל לשר הבטחון רצוי מאוד שתהיה הבנה כלשהי בתחומו. שנית, אם שניהם רחוקים מזה, הם צריכים לפחות להתעניין הרבה יותר לעומק במה שמתרחש לני שמכריזים על מלחמה. |
|
||||
|
||||
לשר הבטחון (כמו לכל שר)1 רצוי מאוד שתהיה הבנה כלשהי בתחומו. זה עדיין לא אומר ששר הביטחון צריך להחליט האם עדיף להשתלט על גבעה 24 באיגוף ימני או שמאלי, או האם כדאי להפעיל בגיזרת תל חרה טנקי מרכבה או מג"ח. שניים משרי הביטחון שהיתה להם השפעה מכרעת על קיומה ובטחונה של מדינת ישראל, היו בורים גמורים בענייני ניהול קרבות. הכוונה לדוד בן גוריון אשר למעשה דאג לכך שעם הכרזת המדינה בכלל יהיה לה צבא שמסוגל ליישם את ההכרזה, ולוי אשכול, אשר יחד עם הרמטכ"ל יצחק רבין והאלופים עזר ויצמן ומתי פלד הפכו את צה"ל (ובעיקר את חיל האויר) לצבא אשר ניצח במלחמת ששת הימים. לעומתם, אין קונצנזוס המהלל את תפקודם של שני גנרלים מהוללים (דיין ושרון) על כסאו של שר הביטחון. ___ 1 לדוגמא, השר להגנת הסביבה, שכדאי שיתעניין קצת בסביבה, ולא רק בהגנה, או השר לביטחון בכבישים שאולי מתעניין בביטחון, אבל ודאי שלא בכבישים. |
|
||||
|
||||
ממש לא חשבתי - כידוע לך - ששר הבטחון הוא שצריך להחליט על זוויות איגוף. בן גוריון אולי לא הבין הרבה בצבא, אבל היה לו קשר הדוק עם מפקדיו. לאשכול היו, כפי שאמרת, רבין ווייצמן, שחלוץ ממש לא נכנס לליגה שלהם - וערב מלחמת ששת הימים הוא מינה את דיין לשר ביטחון. יש גם להזכיר, שבאותה מלחמה הם התכוננו - והכינו את העורף - במשך חודש, לא קפצו עליה בהחלטה של דקותיים. |
|
||||
|
||||
זהו בדיוק. כמו שאמרת: "בן גוריון אולי לא הבין הרבה בצבא, אבל היה לו קשר הדוק עם מפקדיו. לאשכול היו... רבין ווייצמן1, שחלוץ ממש לא נכנס לליגה שלהם..." אז הבעיה היא לא ברקורד הצבאי של הדרג הפוליטי, אלא בפוליטיקה של הדרג הצבאי. העובדה (אם זאת עובדה2) שלפרץ, להבדיל מב.ג. לא היה קשר הדוק עם מפקדיו, לא נובעת מכך שפרץ, בגלל העדר קריירה צבאית מרשימה, חש נעלה על קציניו ונמנע מלהוועץ בהם, אלא להיפך. העובדה (אם זאת עובדה3) שהמטכ"ל של חלוץ נפל באיכותו מזה של רבין, היא בדיוק טענתו של איזי, לה ענית, שהאשמה מונחת לפתחו של הדרג הצבאי. אולי גם של מי שמינה את המטכ"ל הזה, אבל כזכור מי שמינה אותו היה שר ביטחון (וגם ראש ממשלה) בעלי רקורד קרבי מרשים. (ולטענה שמאשימים את המאמן הקודם: אני יכול רק לדמיין את המקהלה האחידה, מימין ומשמאל, שהיתה מתנפלת על העסקן ההיסתדרותי פרץ, זה שחסר כל רקע או הבנה בביטחון, לו היה מיד עם כניסתו ללשכת שר הביטחון, מחליף את המטכ"ל שירש.) ___ 1 זה מקרי שדווקא פלד הושמט מהאלופים שאני מניתי? 2 ואני מפקפק בעובדתיות של נתון זה 3 כאן אני מקבל את הטענה שאכן כך. |
|
||||
|
||||
ההשמטה של פלד נובעת פשוט מזה שהוא לא מוכר לי במיוחד. הבעיה איננה ברקורד ''הפוליטי'' של הדרג הצבאי, אלא ברמתו. ולא כל כך (או אולי רק ברמה מסוימת) במי שמינה את הדרג הצבאי, אלא במי שמינה את שר הבטחון. והבעיה היא גם בכך שבמצב המינויים הנתון, צריך היה הרבה יותר שיקול דעת ומחשבה לפני שיוצאים למלחמה. |
|
||||
|
||||
שמעתי היום ברדיו שהאלוף ששכחתי את שמו שבדק את פעילות המטכ"ל בזמן המלחמה קבע שהמטכ"ל כמעט ולא התכנס בכל ימי הלחימה, ושמצפ"ע לא הופעל. מה זה אומר על צורת העבודה של חלוץ? |
|
||||
|
||||
מצפ"ע? זה קללה או משהו? |
|
||||
|
||||
מוצב הפיקוד העליון, עפ''ז. |
|
||||
|
||||
אני מסכים איתך בסך הכל, אך ראוי לציין שלפחות לפי הספר של יואב לימור ועופר שלח (שבויים בלבנון) עמיר פרץ לא חף מהתנשאות, שחצנות, חשדנות וכו' שאתה מייחס דווקא לאנשי הצבא... |
|
||||
|
||||
אוי וכמה בזו, שנאו והשמיצו אותם על זה! כדאי קצת לקרוא היסטוריה... |
|
||||
|
||||
' לרשימה המכובדת של שרי בטחון 'אזרחים' מצטיינים חובה לצרף את מישה ארנס, שרבים הטוענים כי היה המשובח מכולם מאז ב''ג ואשכול. |
|
||||
|
||||
ארנס הגיע מהתעשיות הבטחוניות, לא? |
|
||||
|
||||
' לפי הזכור לי היה מהנדס אוירונאוטיקה בתעה"א. אבל מעולם לא שירת בצה"ל (אריק שרון במרירותו כלפי המינוי, ובארסיותו הסבאית הידועה פחות בציבור, הכניס לתקשורת את האמירה "אין לו אפילו מספר אישי!" ביחס לעובדה שארנס עלה לארץ בתום מלחמת הקוממיות. בנסיון להשחירו כאילו הוא העדיף את סיום לימודיו בארה"ב על פני התנדבות). |
|
||||
|
||||
זה עוד כלום לעומת הכינוי המבזה לו הוא זכה - ''פרופסור'', מפי מי שמפאת כבודו, ירוד ככל שהוא, לא אזכיר כאן את שמו. |
|
||||
|
||||
וארנס כולה דוקטור. |
|
||||
|
||||
ארנס גם לא דוקטור, אין לו דוקטורט אלא תואר שני בהנדסת אוירונאוטיקה. הוא מונה כפרופסור משנה בטכניון בשנות ה-60 -דבר נדיר, יחסית - רוב הפרופסורים הם בעלי תואר דוקטור ופרופסורה לאדם בעל תואר שני "בלבד" היא דבר שקורה רק במקרים של השגים מיוחדים, תפקידים קודמים מיוחדים וכו'. את המינוי והתואר "פרופסור" (בניגוד לתארים *לימודיים אקדמיים*) אין אדם נושא עימו לכל חייו אלא רק לתקופה בה המינוי תקף. ארנס עצמו, אגב, מעולם לא הציג עצמו מיוזמתו כפרופסור לאחר סיום תפקידו בטכניון, אך בתקופה הפוליטית שלו גם לא תיקן את כל אלה שטעו פנו אליו והקדימו לשמו בתמימות את מילת הכבוד הנ"ל. כך נוצר בזמנו הרושם הציבורי הנפוץ שהוא פרופסור, שנים רבות אחרי שהדבר חלף ובטל. האיש שעליו מדבר אפופידס אמנם דיבר על ארנס בכעס ובלעג באותו קטע מפורסם, אבל את המילה פרופסור, למרות שאמר אותה בנימה מאוד סרקסטית - אמר כנראה בתום לב ובמחשבה שאכן ארנס הוא פרופסור. |
|
||||
|
||||
אתם מתכוונים לקטע שבמהלכו כונה ארנס גם "האלגנט- ה-א-י-נ-ט-י-ל-י-ג-נ-ט1"? 1מבוטא intilligant |
|
||||
|
||||
כן, עכש''ז. |
|
||||
|
||||
' שום תום לב לא היה בדבריו של אותו אחד (שלא נזכירו בשמו מחמת כבודו - מוטיב בולט באינספור העלבויותיו וברוגזיו), נהפוך הוא, הטיפוס ביקש ללעוג לארנס ולהציגו בפני מחנה הנאמנים כאסטרונאוט מנותק מעמך ישראל, בעיקר מהעשירונים התחתונים. בעוד הוא עצמו *אותנטי* ומחובר ל*שטח*. בבחינת - "מה מבינים פרופסורים אשכנזים בהלכות המרכז, כאשר אפילו אינם מסוגלים לאכול חריימה-מלא-חריף בחתונה של הבת של מ"מ סגן ראש סניף מושב בית חנניה (בהנחה שהאינטיליגנטים האלה בכלל ידעו איך להגיע לאולם השמחה...)". |
|
||||
|
||||
אולי לא התבטאתי באופן ברור. לא התכוונתי שהיה תום לב *בתוכן דבריו* של זה-שאין-לומר-את-שמו, אלא שהיה תום לב רק בדבר אחד: בכך שאמר "פרופסור" משום שהוטעה לחשוב, כרבים אחרים, שארנס הוא באמת פרופסור, כאשר ארנס כבר לא היה זכאי להיקרא כך - זה הכל. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |