 |
'
בעבר, לפני מפעל המוביל הארצי, אכן הייתה זרימה שוטפת בירדן, בואכה ים המלח, כל ימות השנה. בכפוף, כמובן, לעונה, כמות המשקעים שירדו בכל אזור ההקוות מלבנון ודרומה, ובהתאם לגובה המפלס, המשקף גם את לחץ המים על מוצא הירדן. בדוגמא שהבאתי, צינור המים היורד מהאמבט לג'קוזי צריך להיות בקוטר זעיר מאוד, כדי לתאר נכונה את היחס בין נפח מי הכנרת ליכולת הספיקה של הירדן בתחילת דרכו. בצדק צעקו הערבים (במיוחד ירדן) 'חמאס'! נוכח מעשי ישראל.
כי מאז, הירדן בקושי מזרזף אל ים המלח. כמעט תמיד הכנרת סכורה, ורק היובלים דרומה לה מזינים את הנחל האכזב. פרט פיקנטי: הנוצרים האבנגליסטים ידידי ישראל הם גם החברים הכי טובים של הנהר הגוסס. מטעמים תיאולוגיים יש להם אינטרס מובהק להחזיר עטרה ליושנה. ביחד עם הוותיקן - עוד בעל עניין מובהק על אותו רקע - כבר הושקעו עשרות מיליוני דולרים במו"פ, והרבה יותר מכך יוזרם לארץ כתרומות יעודיות בשלב הביצוע של התוכניות.
עד שזה יקרה ים המלח לא מקבל מספיק מים מהמקור הראשי כבר עשרות שנים. מצד שני תהליך ההתאדות הטבעי ממשיך בשלו. צירוף שתי הצרות כאחת מביא להתייבשות הרצחנית. כך שגם אם נפתח את כל הסכרים על הכנרת יעברו שנים רבות עד שים המוות ישקוק חיים, ודייגים יוכלו לצוד שיבוטות כמנהג איסיים בשלהי תקופת הבית השני.
אבל מה שלעולם לא יקרה זה שהמפלסים יהיו בגובה זהה. מסיבה פשוטה. הכנרת משולה לדוד השמש על הגג. כמה מים שייכנסו, ויצאו ממנו לכיוון האמבט, הוא עדיין נמצא על הגג. וחדר האמבטיה תמיד יישאר למטה בדירה. כמו ים המלח. במקרה כזה חוק הכלים השלובים עובד רק בכיוון אחד. דרומה.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש